אגב, התיזה בדבר החלפת העמודים הוצגה לנתבע בשלהי חקירתו הנגדית, אך זאת בלא להציג לפניו משנה סדורה בדבר אופן זיוף חתימות סעדה ואאידה על חוזה המכר המיוחס לו (עמ' 915 שורות 5 – 19 לפרוטוקול).
65. חוסר האפשרות שבהחלפת ארבעת העמודים הראשונים של החוזה בעמודים אחרים, נלמד מנימוק נוסף: התובעים טוענים כי החוזה המקורי, הראשוני, עסק במינוי הנתבע כשלוחם לניהול נכסי המקרקעין, במקום בא כוחם הקודם – עו"ד סוכובולסקי. אולם, אין בפי התובעים כל טענה פוזיטיבית בדבר תוכנו של חוזה הניהול. לשון אחר, פרט לטענה כי נכרת חוזה ניהול, לא טענו התובעים מה היו חיוביהם, מה היו חיובי הנתבע, סמכויותיו כוחותיו, זכויותיו וחובותיו בקשר עם ניהול הנכסים, מהו השכר לו היה זכאי בגין פעולותיו ובכלל – מה משך החוזה, וככל שאינו מוגבל במועד – מהן דרכי סיומו. אדגיש בהקשר זה כי סעדה טענה (פוזיטיבית) בחקירתה הנגדית שלא היה הסכם שכר טרחה עם הנתבע (עמ' 60 שורות 19 – 21 לפרוטוקול). המעיין בתצהירי עדותם הראשית של סעדה, התובע 4 והתובע 5 לא ימצא בהם טיעון באשר לתוכן חוזה הניהול. לשם ביסוס טענה כי היה חוזה ניהול אשר השתרע על פני שישה עמודים, היה על התובעים להצביע על תוכנו. כזאת – לא נעשה. אין די בטענה "היה חוזה ניהול – וראו: א י נ נ ו עוד".
66. כראייה לכך שדפי החוזה הוחלפו, בחלקם, לאחר החתימה עליהם, טענו התובעים ל"צהבהבות" העמוד האחרון של החוזה בהשוואה ל"לבנבנות" חמשת העמודים האחרים של החוזה. בעניין זה העידה גב' פנינה אריאלי, מטעם התובעים. לדבריה, בחנה היא את החוזה ביום 19.7.12 במשרד בא כוח הנתבע, שאז נראה לה "שהדף האחרון הוא בגוון צהבהב יותר בהשוואה לחמשת הדפים הראשונים" (סעיף 4 לתצהיר הגב' אריאלי המהווה חלק מחוות הדעת של מר רוזנגרטן). הגב' אריאלי בחנה את החוזה פעם נוספת ביום 11.4.13 "ולא ניכר כל הבדל או שוני בצבע שבין ששת הדפים השונים" (סעיף 5 לתצהיר הגב' אריאלי).
--- סוף עמוד 30 ---
איני מקבל גרסה זו. אלה עיקר טעמיי: הגב' אריאלי אישרה כי כאשר הבחינה בהבדלי הגוונים שבין העמודים – היא צילמה חתימות שהופיעו על עמודים אלה, דא עקא היא לא הציגה לראייה צילומים אלה ולא העידה כי אבדו ואינם עוד. אכן, הגב' אריאלי העידה כי הצילומים לא יוכלו לסייע בהתחקות אחר גווני העמודים (עמ' 422 שורה 18 ואילך וכן עמ' 423 שורה 9 לפרוטוקול), אך אני סבור כי חרף דברים אלה, ראוי היה להציג התצלומים לראייה ולא למנעם מן הצדדים ומבית המשפט. כך הוא במיוחד שעה שלדברי הגב' אריאלי אין צורך בשום מומחיות על מנת לעמוד על הבדלי הגוונים וניתן היה לראותם בעין בלתי מזויינת, גם של הדיוט, חסר-מומחיות (עמ' 423 שורה 31 עד עמ' 424 שורה 11). יתר על כן, לאור דברי הגב' אריאלי בדבר העדר הצורך במומחיות לשם הבחנה בשינויי הגוונים, יש לתת משקל לדברי מומחה התובעים, מר רוזנגרטן, כי לא הבחין בכל שינויי גוון (עמ' 386 שורות 10 – 12 ועמ' 387 שורות 19 – 20 לפרוטוקול). בדחייתי את גרסת העדה גב' אריאלי, לא הסתמכתי על טענות לחוסר מקצועיותה, שהועלו בחקירתה הנגדית (עמ' 425 שורה 10 עד עמ' 428 שורה 27 לפרוטוקול).