ייפויי הכוח הבלתי חוזרים
71. בפרשתנו – קיימים שני ייפויי כוח בלתי חוזרים. האחד – חתום בידי סעדה ונחזה כמאומת על ידי קונסול ישראל בסנטיאגו ביום 8.8.83; השני – חתום בידי וידאד ונחזה כמאומת בידי הקונסול ביום 21.9.83 (לשלמות התמונה אציין כי קיים גם ייפוי כוח כללי, עליו חתומה סעדה, הממנה את הנתבע לשמש שלוחהּ. ייפוי הכוח הכללי נחזה כמאומת בידי הקונסול ביום 8.8.83. ראו נספח 22 לתצהיר העדות הראשית של הנתבע). התובעים תוקפים את ייפויי הכוח הבלתי חוזרים הן בטענות בדבר פגמים שנפלו בזיהוי ובאימות החתימות עליהם והן בשל זיוף תוכן ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, המתבטא בהוספת מלל לאחר החתימה. ודוקו: התובעים אינם טוענים כי חתימת סעדה על ייפויי הכוח הבלתי חוזרים –מזוייפת. היפוכו של דבר: סעדה הודתה כי חתמה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר (ראו סעיף 11 לתצהיר עדותה הראשית; סעיף לתצהיר נ/2; עדותה בעמ' 24 שורה 2). משום מה התעלמה היא כליל מייפוי הכוח הכללי, לא הזכירה אותו ולו ברמז, על אף שזיהתה חתימתה עליו (עמ' 57 שורות 29 – 31 לפרוטוקול) ולא עתרה לביטולו.
סעדה טענה כי כלל לא ידעה שניתן להעביר זכויות קניין באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר (סעיף 11 סיפא לתצהיר עדותה הראשית של סעדה). סעדה עומתה עם מסמכים נושנים המלמדים אחרת (עמ'
--- סוף עמוד 34 ---
19 שורה 17 ואילך עד עמ' 22 לפרוטוקול) ובשלב זה, הודה בא כוחה כי סעדה ידעה כבר משנות הששים של המאה שעברה שניתן להעביר זכויות במקרקעין באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר (עמ' 22 שורה 28 ואילך), כך שטענת אי הידיעה שוב אינה צריכה דיון והכרעה.
אדון תחילה בייפוי הכוח הבלתי חוזר החתום בידי סעדה ולאחר מכן אעבור לדון בייפוי הכוח הבלתי חוזר שבחתימת וידאד.
ייפוי הכוח הבלתי חוזר בחתימת סעדה
72. אחד מן העניינים שבהם נפלגו הצדדים הוא בשאלה היכן חתמה סעדה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר. עמדת התובעים היא כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר נחתם בביתה של אאידה, לא בקונסוליה הישראלית בסנטיאגו, צ'ילה. הנתבע טוען כי ייפוי הכוח נחתם בקונסוליה. אני קובע כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר נחתם בקונסוליה. הטעמים לכך יובאו להלן.
73. לדברי סעדה, במעמד החתימה נכח הנתבע, אך "לא נכח קונסול של מדינת ישראל" (סעיף 11 לתצהיר העדות הראשית של סעדה). יתר על כן. לדברי סעדה, היא מעולם לא ביקרה בקונסוליה הישראלית בסנטיאגו ולא חתמה שם על ייפוי הכוח (סעיף 11 לתצהיר הנ"ל).