המבקשת השיבה בחקירתה שאין לה כל טענה נגד ההסכמים שעליהם חתם המנוח ושעו"ד מוזס אימת (עמ' 25 לישיבת 9.12.03). לא ברור, אם כן, מהי טענתה נגד עו"ד מוזס. המבקשת גם ציינה לגבי המנוח ביחס למועד החתימה על זכרונות הדברים, במאי 1998:
"אם אבא חתם, זה היה בבית של אבא. אבא היה חולה. אבא היה אז צלול בראש. הוא הבין על מה הוא חותם. אני הקראתי לאבי את המסמכים. אבי דובר עברית ומבין עברית" (עמ' 22 לפרוטוקול).
המבקשת לא הביאה כל ראיה שחלה התדרדרות במצבו הרפואי של המנוח לפני שחתם על ההסכמים בפברואר 1999. אדרבה, לעו"ד מוזס הוצג אישור רפואי המעיד על כשירותו.
במאמר מוסגר יצוין שב"כ המבקשים טען בסיכומיו שהמנוח היה עיוור, ולא יכול היה לראות את המסמכים. טענה זו נדחית על פניה, כיוון שלא הובא לה כל תימוכין. המבקשים אומנם הגישו, בשלב הסיכומים, בקשה לצרף חוות-דעת רפואית המעידה על כך (בש"א 19490/04), אך בקשתם נדחתה. כל זאת בנוסף לעובדה שהטענה מהווה שינוי חזית אסור, המנוגד להסכמת הצדדים (עמ' 16 לפרוטוקול ישיבת 9.12.03). אין זה המקרה היחיד שנעשו שינוי חזית והרחבת יריעה על-ידי המבקשים. הגירסאות התפתחו ולבשו צורות שונות ככל שהתקדם
--- סוף עמוד 50 ---
הדיון בתובענה, ומודגש בזאת כי המבקשים כבולים בחזית שהם התוו בתובענה עצמה, משהוסכם על הצדדים כאמור שלו יותרו כל שינוי חזית או הרחבת יריעה.
מן המקובץ עולה, שעו"ד מוזס לא חרג מהחובה המוטלת עליו לאמת את חתימת המנוח. עו"ד מוזס לא התחייב להסביר למנוח את מהות העיסקה, ואין אני רואה שהייתה מוטלת עליו חובה לעשות כן.
(ד) החתימה על שטר המשכנתה
בעמ' 9 לפרוטוקול ישיבת 28.5.03 ציין עו"ד רסקין:
"אם לא הייתה נעשית העיסקה עם שולץ על-ידי אוקן והחברה שלו איתנו, והיינו מוצאים את עצמנו מול המשכנתא שנרשמה למר מוזס, היינו תוקפים את הרישום הזה ועותרים לבית המשפט, מבקשים שהמשכנתא תמחק ואז הייתה לנו טענה טובה אלןו [צ"ל: "אליו" – ה' ג'] שהייתה מתקבלת או נדחית, אבל לא שלמנו לו את הכסף. האירוע הזה היה ולא היה מבחינתנו. אין לי שום טענה כלפיו ולא תהיה לי." [ההדגשה שלי – ה' ג']
דברים אלה מספיקים כדי לדחות את טענות המבקשת נגד עו"ד מוזס ביחס להסכם המשכנתה. זאת ועוד. עו"ד מוזס טוען ששאל את המנוח מדוע הוא הסכים למשכן את המקרקעין, ושהמנוח השיב שהוא מכר את המקרקעין ושאין לו עוד זכויות בהם. המנוח אינו בנמצא כדי להתייחס לטענה זו, עובדה שפועלת לחובת המבקשים.