פסקי דין

סעש (י-ם) 28392-07-19 נור קורט – הרפובליקה הצרפתית - חלק 2

12 אפריל 2020
הדפסה

הבקשה לסילוק על הסף
8. הנתבעת מבקשת כי בית הדין ידחה את התביעה על הסף, בשל מעמדה כריבון זר, ואפייה של התביעה אשר כוללת, לשיטת הנתבעת, אך סעדים כפייתיים ופיצויים בעלי אופי עונשי, שאין בית משפט בישראל מוסמך לחייב בהם מדינה זרה, וזאת על פי כללי חסינות ריבון זר לפי המשפט הבינלאומי המנהגי.
9. לטענת הנתבעת, למרות שחוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008 (להלן: "החוק") קובע, בסעיף 4, כי למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה של עובד או של מועמד לעבודה שמתקיימים בה תנאים אלה: (א) עילת התביעה היא בסמכותו הייחודית של בית דין אזורי לעבודה, לפי כל דין (ב) עניינה של התביעה בעבודה שכולה או חלקה נעשתה או אמורה להיעשות בישראל (3) בעת שקמה עילת התביעה היה העובד או המועמד לעבודה אזרח ישראלי או מי שמקום מגוריו הרגיל הוא בישראל או באזור; ולמרות ששלושת תנאים אלה מתקיימים, לכאורה, בתביעת התובע, אין החוק מהווה מקור ממצה של דיני חסינות של ריבון זר, ויש ליישמו ולפרשו בהתאם למשפט הבינלאומי המנהגי, כעולה מבפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בחבח .
10. הנתבעת טוענת שאמנת האו"ם בדבר חסינות מדינות זרות ונכסיהם מפני סמכות שיפוט משנת 2004 (להלן: "אמנת האו"ם"), משקפות את המשפט הבינלאומי המנהגי. על פי סעיף 11 לאמנה, אין מדינה זרה חסינה מפני סמכות שיפוט בהליכים הנוגעים לחוזה עבודה, אך הוראה זו אינה חלה כאשר נושא התביעה הינו "גיוס, חידוש העסקה או השבה לעבודה של אינדיבידואל". הנתבעת אף מפנה לחקיקה אמריקאית, אנגלית ולמקורות זרים נוספים, כדי לתמוך בטענה זו. בין היתר, הופנינו ל- Foreign Sovereign Immunities (FSIA) 1976 של הקונגרס האמריקאי, ל-State Immunity Act 1978 האנגלי, וכן לדין הצרפתי.
11. הנתבעת טוענת שבהתאם לכך, היא חסינה מפני תביעת התובע להשבתו לעבודה ולמתן צו נגד הנתבעת האוסר עליה להתקשר עם אדם אחר בטרם ניתנה לו זכות סירוב ראשונה.
12. בנוסף לכך, לשיטת הנתבעת היא חסינה מפני תביעותיו הכספיות של התובע לפיצויים, בהיותם פיצויים בעלי אופי עונשי, הרתעתי או "חינוכי", ואין זו דרכה של ערכאה שיפוטית להפעיל סמכותה בעניינים אלה כלפי ריבון זר, שכן הפעלת סמכות זו יש בה משום כפיית "תקנת הציבור המקומית" על ריבון זר. חסינות זו נובעת גם מעקרון הכיבוד והנימוס ההדדי במשפט הבינלאומי ומעקרון השוויון בין המדינות.
13. לביסוס עמדתה היפנתה הנתבעת לפסיקה של בתי המשפט בישראל שמתייחסת למהותם של פיצויים בגין עגמת נפש, פיצויים לא ממוניים, פיצויים עונשיים ופיצויים לדוגמה, אשר אינם פיצויים נזיקיים "רגילים" שמטרתם הטבת נזק ממשי והחזרת המצב לקדומו. הנתבעת תומכת את עמדתה בהוראת סעיף 5 לחוק, לפיה הסייג לחסינות בתביעת נזיקין חל רק כאשר התביעה היא "בשל עוולה שבשלה נגרם נזק לגוף או לרכוש מוחשי".
14. הנתבעת טוענת שהמשפט הישראלי מכיר גם בחסינות מפני נטל ההתדיינות, לרבות גילוי מסמכים והתייצבות עדים למשפט, המוכרת במשפט הבינלאומי הפומבי. לפיכך לא ניתן להזמין לעדות קונסולים או דיפלומטים אחרים שנזכרים על ידי התובע בכתב התביעה, שאינם בישראל ולא יהיו בה במהלך הדיון בהליך. כן טוענת הנתבעת כי האישים הנזכרים בכתב התביעה נהנים מחסינות קונסולרית לפי אמנת וינה בדבר יחסים קונסולריים משנת 1963, אמנה שישראל חתומה עליה.

עמוד הקודם12
345עמוד הבא