28. המנוח הורה בצוואתו במפורש כי לאחר שילך לעולמו והמנוחה תזכה בחלקו בעיזבון תהא היא:
"חופשיה לנהוג בעיזבון ובשאר רכושי, שאני מנחיל לו, כבעלים לכל דבר, וכפי שתמצא לנכון".
דהיינו, בעת עריכת הצוואות בשנת 2000, קבעו כ"א מהמנוחים בנפרד כי עת אחד ילך לעולמו לפני האחר – יזכה האחר במלוא זכויותיו שבעיזבון. עוד נקבע כי הזוכה יהא רשאי לנהוג ברכוש שיקבל מנהג בעלים ללא כל הגבלה. עוד הותירו המנוחים בידיהם האפשרות לשנות ו/או להוסיף על הוראות צוואתם – כך שכ"א מהם צריך היה ליקח בחשבון שיש אפשרות שהאחר ישנה צוואתו ולהתנהל על פי כך ובמיוחד עת הוראות הדין אותה עת לא הטילו כל הגבלה על האפשרות לעשות כן – הייתה צריכה להיות צפיות אצל כ"א מהצדדים כי האחר עשוי לשנות צוואתו, ואם מי מהם רוצה להגביל אפשרות זו ו/או להורות כי אם האחר ישנה צוואתו אזי יחולק עזבונו אחרת – היה הוא עושה כן. אולם זאת לא נעשה. משכך, יש להורות ולקבוע כי הצוואות האחרונות של כ"א מהמנוחים משקפות רצונם האחרון ויש לקיימם.
29. המתנגדת הפנתה לפסיקה ממנה ביקשה היא ללמד כי יש לקרוא הוראות צוואת המנוחה כמתייחסות לחלקה ברכוש כפי שהיה במועד כתיבת הצוואה ולא בעת פטירתה, אולם אין הנדון דומה לראיה:
--- סוף עמוד 13 ---
א. בסיכומיה מפנה המתנגדת לע"א 102/80 פרוכטנבוים נ' מד"א [פורסם בנבו] (פס"ד מיום 8.12.1982) שם ציוה מצווה "את מניותיי בחברת חלקה 153 בגוש 6903 בע"מ, המבטאות מחצית הבעלות בחלקה 153 בגוש 6903 והבית הבנוי עליה הנמצאת בתל אביב רחוב' דיזנגוף 71 אני מצווה למד"א"
אחרי עריכת הצוואה קנה המצווה את המחצית השנייה של הבניין ולא עדכן צוואתו. מד"א טענה כי כל הבניין צריך לעבור אליה ואילו קרובי המנוח טענו כי אך מחצית ממנו שייכת להם. בית המשפט העליון קבע כי אך מחצית הבניין תעבור למד"א ואילו המחצית האחרת – תחולק עפ"י חוק הירושה.
אלא שבמקרה זה קבע המנוח הוראות הורשה אך באשר ל"מחצית" הבעלות ומשרכש חלק נוסף מאוחר יותר – הרי לא הוסדר אופן הורשתו.
ב. עוד הפנתה התובעת לע"א 5654/92 בורשטיין נ' מסר [פורסם בנבו] (פס"ד מיום 29.4.1996) שם לטענת התובעת קבע בית המשפט כי משהמנוח רכש דירה חדשה לאחר עריכת הצוואה אין להחיל עליה את ההוראה הספציפית שנקבעה בצוואה לעניין הדירה. אלא שגם לעניין זה יש הבדל מהותי בין הדוגמה לנדון – שכן במקרה המתואר דשם ציינה המנוחה במפורש הוראות הורשה בהתייחס לדירה ספציפית אשר לא הייתה עוד בבעלותה במועד פטירתה.