ש ו פ ט ת
השופט א' גרוניס:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט א' רובינשטיין:
א. אפתח בכך שמסכים אני לחוות דעתה של חברתי השופטת חיות ולתוצאה אליה הגיעה.
--- סוף עמוד 10 ---
ב. אבקש להוסיף דברים קצרים הנוגעים לצורך להקפיד בהסכמים כספיים למיניהם בעסקאות החייבות במס ערך מוסף, על התייחסות ספציפית ובהירה לנושא מס הערך המוסף. דבר זה יחסוך התדיינות מעין זו שלפנינו. הדברים נאמרים מתוך הניסיון השיפוטי, ומתוך שסיטואציה של אי בהירות עלולה לנבוע מחוסר תשומת לב.
ג. כך, למשל, עלה נושא המע"מ על השולחן השיפוטי בנושא הוצאות ושכר טרחתם של עורכי דין. אכן, תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (שבוטלה החל מ-17.11.10 בק"ת תשע"א 6933 מיום 18.10.10) קבעה כי לשכר טרחה יתווסף סכום השוה למע"מ המשולם עליו, אלא אם הורו בתי המשפט או הרשם אחרת. כך ציוה הדין עד לאחרונה. ואולם, אי בהירות נתעוררה כשדיבר פסק דין פלוני בלשון כוללת על הוצאות ושכר טרחה (ראו ע"א 6567/99 שטרנשיין נ' פישר ([פורסם בנבו], החלטת הרשם (כתארו אז) שחם). בע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391, 400-399, נדרש השופט גרוניס לנושא זה, ועמד על הצורך להבחין כהלכה לעניין מע"מ בין חיוב בהוצאות משפט למרכיב שכר הטרחה (לזה האחרון התווסף מע"מ על פי הדין שנהג, כאמור), והמליץ שלא להשתמש בביטוי "כולל" בהקשר של פסיקת הוצאות ושכר טרחה, דבר שיצר קושי. אף שהתקנה בוטלה וכיום נתון הנושא ליחסי הצדדים בלא מעורבות בית המשפט, הבאתי דוגמה זו כדי לציין כי ראוי לזכור את רלבנטיות נושא המע"מ בהקשרים כספיים שונים. הבהירות חשובה לא רק לעצם החיוב במע"מ, כמו בדוגמה, אלא גם - כבענייננו - לשאלת הגורם החייב.
ד. העצה יעוצה איפוא לבעלי הסכמים ולמנסחיהם להיות מודעים לעניין זה ולקבוע מראש באופן מוסכם ובהיר, והמהדר בכך תבוא עליו ברכה.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת א' חיות.
ניתן היום, כ"ב שבט, תשע"א (27.01.2011).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת