בהתייחסו לשתי ההצעות, ככל שהדבר נוגע לסוגיית האופציה, ציין באותו שלב חבר הוועדה עורך דין חיים סאמט בפני קבוצת שביט כי:
"הרעת ההצעה שלכם בשל הפחתת הסכום של האופציה הופכת את הצעתכם לפחות טובה".
חישוב מהיר מלמד כי אילו התייחסה ועדת הביקורת אל הצעתה של קבוצת שביט כהצעה שאינה כוללת מע"מ, לא יכול היה המשפט הזה להיאמר מן הטעם הפשוט שבמקרה כזה היתה הצעת סקאל הטובה פחות (הצעת סקאל - 15 מליון ש"ח בתוך 15 חודשים לא כולל מע"מ או 18 מליון ש"ח בתוך 18 חודשים לא כולל מע"מ, לעומת הצעת שביט - 16 מליון ש"ח לאחר 18 חודשים ו-20 מליון ש"ח לאחר 30 חודשים). ההסבר היחיד לאמירתו של עורך דין סאמט המצוטטת לעיל הוא שסכומי הצעת שביט כללו מע"מ ועל כן, השוואת הסכומים על בסיס שאינו כולל מע"מ מביא את הצעת שביט ל- 13.73 מליון ש"ח ו-17.16 מליון ש"ח, בהתאמה וסכומים אלה אכן נמוכים מהצעת סקאל, כפי שציין עורך דין סאמט בפני שביט. בעקבות הערתו זו של עורך דין סאמט וכפי העולה מפרוטוקול ההתמחרות שיפרה שביט את הצעתה לעניין סכום האופציה והעמידה אותה על 20 מליון ש"ח במקרה של מימוש תוך 24 חודשים ועל 24 מליון ש"ח במקרה של מימוש תוך 36 חודשים. בניגוד לטענת המפרק, הצעה משופרת זו, גם אם מביאים בחשבון את המע"מ כרכיב הכלול בה, טובה מהצעתה של סקאל, והיא ההצעה ששולבה בעסקה (בהיות פרוטוקול ההתמחרות חלק ממסמכי ההסכם, כאמור), ואושרה על ידי בית המשפט.
--- סוף עמוד 9 ---
מהשתלשלות הדברים כפי שתוארה לעיל ברי, אפוא, כי ההצעה האחרונה שהציעה שביט לעניין סכום האופציה כללה מע"מ ומסקנה אחרת אינה מתיישבת עם מה שמשקף פרוטוקול ההתמחרות. אם לא די בכל אלה באה החשבונית מיום 31.3.2004 (שהוצאה למשביר החדש על ידי המשביר הישן בעקבות התשלום הרבעוני הראשון בסך 1,000,000 ש"ח שקדם להפעלת האופציה), וממנה עולה כי המשביר הישן התייחס לתשלום כתשלום הכולל מע"מ (על התנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם ובעת קיומו כאינדיקציה לאומד דעתם ראו: בג"ץ 932/91 קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו(2) 430, 437-438 (1992); ע"א 2381/06 אי.אס.אי יעוץ והכוונה בע"מ נ' מכללת פתח תקווה בע"מ, פיסקה 30 ([פורסם בנבו], 12.7.2010)).
9. בשל כל הטעמים המפורטים לעיל אציע לחבריי לדחות את הערעור ולחייב את המפרק לשלם למשביר החדש שכר טרחת עורך דין בערעור בסך 35,000 ש"ח.