.19הערתי השלישית נוגעת למרחב השימוש במנגנון ההשלמה. חברי, המשנה לנשיא, סבור, כי בחינתו של חוזה הפרוגרמה על-פי המובן שניתן לו בפסק-דיני מובילה למסקנה כי החוזה לוקה בחסר הטעון השלמה. אף להשקפה זו לא מצאתי סימוכין בטיעונה של באת-כוח המדינה, ודי היה בכך כדי לייתר את העיסוק בה. אך, לדידי, המסקנה בדבר קיומו של חסר אינה פועל-יוצא הכרחי מפירוש החוזה כשיטתי. יושם אל לב כי עניינן של הוראות החוזה, שעליהן סב הדיון, איננו בהגדרת חיוביהם ההדדיים של המתקשרים, אלא בקביעתן של סנקציות חוזיות מוסכמות להפרות כאלה ואחרות של תנאי החוזה.
מבחינה זו שונה ענייננו תכלית שוני מן העניין שנדון בפסק-דיני בע"א 479/89 המוטראן הקופטי נ' חלמיש - חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בתל-אביב-יפו בע"מ [8], המאוזכר על-ידי חברי כדוגמה להסתמכות על עקרון תום הלב כעל נורמה משלימה. בכך שהצדדים הסכימו על סנקציה חוזית במקרה של הפרה פלונית, והניחו ללא הסדר מוסכם דומה הפרה אלמונית, אין כדי להעמיד בסיס לקביעה שהחוזה לוקה בחסר הטעון השלמה. הלוא בשל ההפרה שלא נקבעה לצדה סנקציה מוסכמת פתוחה בפני הנפגע הדרך לתביעת סעד מן הדין; ובמקום שהנפגע עשוי לבוא על תיקונו בדרך המלך, אין בית המשפט נדרש לסלול למענו דרך חליפין, שיש בה - על כל פנים מידה של התערבות בחופש ההתנאה.
.20אילו נשמעה דעתי, כי אז דחינו את ערעור המדינה.
השופט ד' לוין: .1בעניין שלפנינו שונה דעתי מדעתו של חברי, כבוד השופט מצא, ולו נשמעה דעתי היינו מקבלים את הערעור. הערעור שלפנינו נסב על שאלת פרשנותו של חוזה הפרוגרמה, אשר נחתם בין ממשלת ישראל, באמצעות משרד הבי נוי והשיכון, לבין קבלנים ויזמי בנייה שונים, וביניהם החברה המשיבה.
.2במקרה שלפנינו קיימת חשיבות רבה לנסיבות כריתתו של חוזה הפרוגרמה ולרקע אשר הביא לניסוחו. המדובר בתקופה של גל העלייה הגדול מברית-המועצות, אשר יצר חשש בקרב הממשלה כי ייווצר מחסור חמור בדירות בארץ. לפיכך חפצה הממשלה לעודד בנייה מזורזת של דירות, וזאת באמצעות תכנית עידוד, שעובדה במשרד הבינוי והשיכון, ושנועדה ליצור תמריץ לקבלנים וליזמי בנייה לבנות מספר רב של דירות תוך זמן קצר. ניתנו הטבות לחברות הבונות, בנוסף לתמריצים נוספים לתחילת הבנייה ולקיצור משך זמן הבנייה.
.3הטבות ותמריצים אלו משתקפים בחוזה הפרוגרמה הנדון, בסעיפיו
השונים:
ההטבה העיקרית הינה התחייבות מצד הממשלה לרכוש מן הקבלנים את הדירות