רקע תכליתו. הוא מגיע למסקנה כי שתיקתו של ההסדר המשפטי בסוגיה מסוימת מהווה חסר באותה סוגיה:
"פרשנות היא אפוא תהליך הקודם להשלמה. רק משנחה דעתו של בית-המשפט כי הצדדים לא הסכימו בעניין החסר, ואת מסקנתו זו הוא מגבש תוך פרשנותו של החוזה, רק אז רשאי הוא להיפנות לתהליך ההשלמה" (פרידמן וכהן, בספרם הנ"ל, כרך א, בעמ' 270).
.31הרשאי שופט להשלים חסר בנורמה משפטית? התשובה על שאלה זו משתנה בשיטות המשפט השונות. היא נגזרת מהמסורת של שיטת המשפט. היא נקבעת על-פי תרבותה המשפטית. לעתים היא נפתרת על-ידי הוראת חוק מפורשת. דין הוא בישראל כי השופט רשאי להשלים חסר בחקיקה (סעיף 1 לחוק יסודות המשפט). בעשותו כן, מפרש השופט את דבר החקיקה (פרשנות במובן הצר). הוא מגיע למסקנה כי הנורמה החקוקה חסרה. הוא משלים את החסר. הוא מוסיף לטקסט החקוק טקסט נוסף, המשלים אותו. זוהי "פרשנות משלימה", או פרשנות במובן הרחב.
.32הרשאי שופט להשלים חסר בחוזה? תשובתה של שיטת המשפט בישראל על שאלה זו היא בחיוב. עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני:
"לעתים אין תשובה (חיובית או שלילית) לשאלה, הדורשת הכרעה, בטקסט עצמו על-פי פירושו (במובן הצר). במצב דברים זה ניתן במקרים מתאימים להוסיף על האמור בחוזה הוראות, שאינן מצויות בו... בכל אלה אין מפרשים נורמה חוזית קיימת אלא מוסיפים נורמה חוזית חדשה. עניין לנו איפוא בפרשנות במובנה הרחב" (ע"א 154/80 [28] הנ"ל, בעמ' 224).
ובפרשה אחרת הוספתי:
"פירוש החוזה על-ידי בית-המשפט נעשה בשני שלבים. בשלב הראשון - אותו כינינו בפירוש 'במובן הצר' - מבקש השופט למצות את הטקסט החוזי. שלב זה נשלט על-ידי סעיף 25לחוק החוזים (חלק כללי)... בשלב השני - אותו כינינו בפירוש 'במובן הרחב' - משלים בית המשפט חלל, שנתגלה בשלב הראשון. חלל כזה קיים, רק אם פירוש החוזה בשלב הראשון אינו נותן תשובה חיובית או שלילית לבעיה הטעונה הכרעה. מקום שמתגלה 'לאקונה' בחוזה, רשאי בית המשפט להשלים את החסר... " (פרשת אתא [1], בעמ' 303).
חברי, השופט מצא, ציין באחת הפרשות כי השופט רשאי להשלים חסר בחוזה, והוסיף:
"אף שגם בכך יש מידה מסויימת של התערבות שיפוטית ביחס החוזי, איש לא יאמר, שמבחינת דיני החוזים מהלך פרשני כזה איננו לגיטימי" (ע"א 479/89 [8], בעמ' 845).
ודוק: שתיקתו של החוזה בסוגיה מסוימת אינה מספקת כדי להעניק לשופט סמכות להשלים את החוזה. "...טרם שיושלם החסר מן ההסכם הנדון, יש לברר תחילה, מתוך