.29אכן, יש לנקוט פרשנות (המובנה הרחב) לעניין פירושו של סעיף 6(ח)(3).
הפירוש שניתן להוראה זו על-פי לשונה מחטיא את התכלית המונחת ביסוד החוזה. הוא שולל מהמדינה סנקציה מרכזית שהחוזה ביקש להעניק לה ואשר נועדה להבטיח את מטרתו
המרכזית - בנייה מהירה של דירות לעולים באזורי פיתוח והעמדתם למכירה בשוק החופשי. הפירוש המילולי של הוראת סעיף 6(ח)(3) גורר אחריו שתי אנומליות: ראשית, הוא יוצר כפילות באשר למימוש ההתחייבות לאחר תום תקופת הביצוע. כפי שראינו, עניין זה מכוסה (לגבי כל סוגי הדירות) בסעיף-קטן (2). פירושו המילולי של סעיף-קטן (3) מביא לידי כך שהסדר נוגד באותו עניין עצמו, לגבי דירות באזורי פיתוח, מצוי בסעיף-קטן (3). אין גם כל הסבר הגיוני לשוני בהדרגה בין שני סוגי הדירות. מבחינת מבנה החוזה מן הראוי היה - על-פי הפירוש שניתן לסעיף-קטן (3) על-ידי השופט מצא - להקדים את הוראת סעיף-קטן (3) להוראת סעיף-קטן (2), שכן על-פי תוכנה היא חלה בגין מימוש לאחר תום תקופת הביצוע, ואילו הוראת סעיף-קטן (2) חלה בגין מימוש לאחר שמונה-עשר חודשים. אך טבעי הוא להצמיד מימוש לאחר תקופת הביצוע להוראת סעיף-קטן (1) העוסקת במאטריה דומה. שנית, וזה העיקר, פירוש מילולי להוראת סעיף 6(ח)(3) מביא לידי כך שהמטרה הבסיסית של החוזה נפגמת. בעוד "שצד ההטבות" של החוזה פועל במלוא היקפו על שני סוגי הדירות, "צד הסנקציה" נקטע, והוא פועל אך כלפי סוג אחד של דירות. היזון הפנימי של החוזה מתמוטט. מבנהו הפנימי נכשל. עגלת החוזה מאבדת את אחד מארבעת גלגליה. בנסיבות אלה לגיטימי הוא לשופט - כפי שעשה חברי, השופט ד' לוין - לא לקרוא את סעיף-קטן (3) באופן מילולי. לשם כך מותר לו לשופט לשנות מלשון הסעיף, על-מנת להגשים את התכלית (העסקית) המונחת ביסוד החוזה.
יפים לענייננו דבריו הבאים של השופט דיפלוק (lord diplock)
... If detailed semantic and syntactical analysis of" words in a commercial contract is going to lead to a That flouts business commonsense, it must be . Made to yield to business commonse conclusion( 201, at[72] .antaios compania s.a) "nse השלמת חסר בחוזה .30נורמה משפטית יכול שתהא חסרה. זוהי נורמה שיש בה לאקונה (,lacune Lucke) או "שטח ריק". קיים חסר בנורמה מקום שההסדר המשפטי אינו שלם, ואי-שלמות זו נוגדת את התכלית של אותה נורמה. "חסר קיים מקום שהה סדר החקיקתי אינו שלם, באופן הנוגד את תכליתו" (פסק-דיני בעל"ע 663/90, 691, 5154/91פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל-אביב-יפו [62], בעמ' 404-405). לא כל שתיקה של הסדר נורמאטיבי בדבר סוגיה מסוימת מהווה חסר לעניין אותה סוגיה. שתיקת הנורמה מדברת בכמה לשונות. לעתים השתיקה מהווה "הסדר שלילי", כלומר השתיקה היא ביטוי לתכלית השוללת הסדר מסוים. זוהי שתיקה "מדעת" (ראה בג"צ 4267/93, 4287, 4634אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח' [63], בעמ' 457). לעתים השתיקה מהווה חוסר נקיטת עמדה בסוגיה מסוימת, תוך השארת הסדרתה למערכות נורמאטיביות שמחוץ לאותה נורמה. אך יש שהשתיקה מצביעה על חסר. יוצר הנורמה בנה חומה נורמאטיבית אך שכח להשלימה (ראה ,berlin) w. Canaris, die feststellung von lucken in gesetz 25(1983). למסקנה כי בנורמה משפטית קיים חסר, מגיע השופט בעקבות פעילות פרשנית (במובנה הצר). השופט מפרש את הטקסט המשפטי על