החוזה. פרשנות מילולית מביאה לאבסורד, לחוסר עקביות ולחוסר נוחות, כאשר היא אינה מגשימה את תכליתו של החוזה. אכן, שופט המפרש חוזה שעשו הצדדים, רשאי במקרים מיוחדים לשנות מלשון החוזה. הוא יעשה כן כדי להגשים את התכלית המונחת ביסוד החוזה. למותר לציין כי השימוש בסמכות זו ראוי לו שייעשה בזהירות מרבית. בית המשפט אינו רשאי לכתוב חוזים בעבור הצדדים. יש לכבד את דרישות הצורה ואת כללי הראיות בעניין סתירת הכתב. פעילותו של השופט בתיקון הטקסט שנעשה על-ידי הצדדים צריכה, מטבע הדברים, להיות מוגבלת למקרים קיצוניים, שבהם תסוכל התכלית אם לא ישונה לשון הכתוב.
.28אכן, חברי, השופט מצא, נהג בדרך זו, שעה שפירש את חוזה הפרוגרמה. סעיף 6(ח)(2) לחוזה הפרוגרמה, קובע:
"במקרה של מימוש התחייבות הרכישה לאחר 18חודשים מתום תקופת הביצוע ינוכה ממחיר הדירה שייקבע כאמור בסעיף (1) לעיל, סכום בשיעור של % 2בגין כל חודש שלאחר תום תקופת 18החודשים כאמור".
מלשונו של סעיף זה עולה כי ההפחתה של % 2חלה "במקרה של מימוש התחייבות הרכישה לאחר 18חודשים מתום תקופת הביצוע". אין כל רמז בלשון הסעיף לכך שהוראה זו מוגבלת אך לאזורים המבוקשים (סוג א). על-פי לשונה היא הוראה כללית החלה בכל מקרה של מימוש התחייבות רכישה לאחר 18חודשים מתום תקופת הביצוע. חרף זאת היה חברי מוכן לצמצם את תחולתה של הוראה זו, אך לסוג הראשון של מבנים. גישתו זו נעוצה כנראה בפרשנותו לסעיף 6(ח)(3). המובן שחברי נותן להוראת סעיף 6(ח)(3) החלה במפורש על מבנים באזורי פיתוח (סוג ב) הביא אותו לקרוא לתוך הוראת סעיף 6(ח)(2) צמצום תחולתם לסוג א' בלבד. גישה פרשנית (במובן הרחב) זו ראויה היא. חוזה יש לקרוא כמסמך כולל ואחיד. צריך לשאוף להתאמה בין חלקיו השונים. אין לבודד הוראה אחת שבו, ולראות בה חזות הכול:
"חוזה הוא מסגרת אינטגראטיבית. חלקיו השונים שלובים ושזורים זה בזה. אבריו השונים משפיעים זה על זה" (פסק-דיני בפרשת אתא [1], בעמ' 305).
על-כן, עשוי הפרשן לקרוא לתוך הוראה בחוזה מילים נוספות שאינן מצויות בה, או לגרוע ממנו מילים המצויות בו, כדי ליתן להוראת החוזה מובן המגשים את תכליתו של החוזה כיחידה אחת, המבקשת להגשים תכלית ידועה. אכן, דומה שלא אטעה אם אומר כי אילו מיקומו של סעיף 6(ח)(3) לחוזה הפרוגרמה היה כסעיף 6(ח)(2) לחוזה הפרוגרמה, לאחר סעיף 6(ז) הקיים, חברי לא היה מתקשה לקבוע כי יש מקום לשינוי מה בלשון הסעיף, באופן שהוא יתפרש כחל על איחור בביצוע. לדעתי, יש להגיע לאותה תוצאה גם במסגרת מיקומו הקיים של הסעיף.