" regard... As its main purpose, one must reject words, indeed looking at the whole of the instrument, and seeing what one must Whole provisions, if they are inconsistent with .glynn v) "what one assumes to be the main purpose of the contract .( 357, at[73] (1893) . Co& margetson
וברוח דומה כתב השופט ברנזון:
"בבואנו לפרש מסמך, אין לעקור פסוק או קטע ממקומו ולפרשו באופן מילולי כעומד בפני עצמו מבלי לשים לב למסמך כולו ולהדבק הדברים. הכלל הראשון של פרשנות מסמך, הוא לנסות לרדת לכוונתו האמיתית של הכותב על יסוד הדברים הכתובים במסמך כולו ובהתחשב עם הרקע הידוע של הענין. לא תמיד קובע מובנם המילולי של המלים שהשתמשו בהם. אין לראות במלים הכתובות חזות הכל, שעה שהקשר הדברים והנסיבות הסובבות את הענין מצביעות על כוונה אחרת מזו העולה מן הפירוש הרגיל של הכתוב" (ע"א 324/63 [35], בעמ' 373).
וביטוי מרשים לגישה זו נתן חברי, השופט ד' לוין, באחת הפרשות, בציינו:
"אין חולק על כך, שדרך הפרשנות האמורה של הכתב, לפי המשמעות המילולית, הפשוטה והסבירה של המלים, היא נקודת מוצא נוחה וטובה להבנת משמעותו, שהרי טבעי הוא ואך מובן, שהצדדים להתקשרות נושא הכתב ביקשו ליתן ביטוי לכוונותיהם האמיתיות ולמיתחם ההסכמות שביניהם במלים שבחרו בתהליך הניסוח...
אולם... מערכת הכללים היא רחבה הרבה יותר, ויש להתייחס אל הניסוח הכולל ואל המלים שנבחרו למתן הביטוי לכוונת המתקשרים בראייה כוללת ומעמיקה, החודרת אל מטרת דבר החקיקה או כתב ההסכם ולתכלית שביקשו להשיג. לכן נמצא לא מעט חריגים לכלל הראשוני והפשטני... ויתברר, כי במקרה המתאים מותר וגם ראוי לתת לכתב פירוש ליבראלי, אפילו הוא עומד, לכאורה, בניגוד למלים מפורשות, כפי שנכתבו בכתב הפוליסה. זאת, על-מנת להגיע לאותה משמעות הגיונית ואמיתית, שאליה נתכוונו המתקשרים בכתב הפוליסה, וכך, כמובן, כאשר קריאה כוללת של הכתוב מביאה אותנו לכלל המסקנה, שהמלים כפשוטן אינן מייצגות את כוונת הכתוב" (ע"א 631/83 [15], בעמ' 572).
לעתים מבוטא רעיון זה בהלכה, כי מותר לסטות מלשונו של החוזה אם פרשנותו על לשונו תביא לתוצאה אבסורדית (ראה בג"צ 932/91 קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' [59], בעמ' 436); כן ראה: ע"א 46/74[10], בעמ' 482; ע"א 72/78 מינהל מקרקעי ישראל נ' ראב [60], בעמ' 789). הדיבור "אבסורד" הוא עמום. אין הוא מוגדר. מה שנראה בעיני האחד כאבסורד נראה בעיני האחר כהסדר ראוי. אכן, מקובל בפסיקה ללוות את הדיבור "אבסורד" בביטויים נוספים כגון, חוסר עקביות (inconsistency), חוסר נוחות (ecneinevnocni) וכיוצא בהם ביטויים המלווים את "האבסורד" (ראה הביטוי הקלאסי ב- 1234, at[74] (1857) grey v. Pearson; ראה גם בג"צ 305/82, 353מור ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז המרכז ואח'; א' אהרונוף ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, רעננה, ואח' [61], בעמ' 148). לדעתי, כל מה שמסתתר מאחורי ביטויים אלו ואחרים הוא מובן (מילולי) שאינו מתיישב עם תכלית