פסקי דין

עא 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 - חלק 44

06 אפריל 1995
הדפסה

 

שינוי לשון החוזה

.26יוצר הטקסט קובע את לשונו.  ככלל, הפרשן אינו רשאי להכניס שינוי בלשון הטקסט.  השינוי בטקסט צריך להיעשות על-ידי יוצרו.  עם זאת, המסורת המשפטית שלנו מכירה בכוחו של בית המשפט להכניס שינויים בטקסט המשפטי במקרים מתאימים.  כך, למשל, מוכר כוחו של בית המשפט לשנות מלשונו של חוק.  "...  כשכוונת המחוקק ברורה וכשפירוש מילולי של החוק מביא לתוצאה הנוגדת את כוונת המחוקק כפי שהיא מתבטאת בסעיפים אחרים של החוק, רשאי בית-המשפט...  להוסיף לחוק מה שהחסיר המחוקק..." (השופט עציוני בע"א 403/72 המרץ - מרכבי מכוניות ועבודות מתכת בע"מ נ' גרייב [55], בעמ' 431).  הגישה המקובלת הינה כי ניתן לשנות מלשון החוק "כשהטעות ברורה בעליל לעין כל ואי-תיקונה, אפילו בדרך של פרשנות שיפוטית, היה מביא לכדי סיכול מטרתו הגלויה של המחוקק או לידי פגיעה של ממש באינטרסים שהוכרו באותו החיקוק..." (השופט ח' כהן בעל"ע 64/72סופרן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, ת"א-יפו [56], בעמ' 129).  היטיב להביע זאת השופט ברנזון, בציינו:

"אנו פרשנים ולא סתם בלשנים.  איזהו פרשן טוב של חוק, העושה את רצון המחוקק.  המחוקק גם הוא אינו אלא צירוף של בשר ודם והוא עלול לטעות.  טעות כידוע - אם היא ניתנת לתיקון בלי עוול - לעולם חוזרת.  כאשר טעות בחוק בולטת לעין, יש לחדור מבעד לגופי המלים אל הרוח המפעמת בהם ולהעדיף את הרוח על הגוף.  מטרתה של פרשנות כנה ונאורה היא גילוי האמת והעמדת הדברים על מכונם.  האמצעים הם כללי הפרשנות המבוססים על אדני ההגיון והנסיון והחודרים לב ונפש" (בג"צ 188/63 בצול ואח' נ' שר הפנים ואח' [57], בעמ' 350).

אכן, כאשר המחוקק מחטיא את המטרה, רשאי השופט לדאו ג לכך שהמטרה תושג.  אין עליו לשבת בחיבוק ידיים ולדווח על ההחטאה (ראה k.  Diplock, the courts as 10(1965) legislators).  לעתים קרובות נוהגים לומר, כי בית המשפט רשאי לתקן את החוק כדי למנוע תוצאה אבסורדית, בלתי סבירה, שאינה ניתנת להפעלה, או שאינה מתיישבת עם מכלול החוק (ראה ע"א 126/79 פריד נ' ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז- 1957[58], בעמ' 27).  .27דברים אלה תופסים ביתר שאת לעניין חוזה שנערך בין הצדדים.  כוחם הוא בעיקר בכל אותם המקרים שבהם אין תחולה לדיני "טעות סופר" שבחוק החוזים (חלק כללי), שכן לא הוכחה התכלית הסובייקטיבית.  התיקון בטקסט ייעשה, בנסיבות אלה, לשם הגשמת התכלית האובייקטיבית של החוזה.  עמד על כך השופט הלסבורי לפני למעלה ממאה שנה, בציינו:

עמוד הקודם1...4344
45...56עמוד הבא