--- סוף עמוד 281 ---
לא למותר להוסיף, כי התיבה "מימוש התחייבות הרכישה" (או דומותיה) מופיעה גם בחלקים אחרים של סעיף 6לחוזה הפרוגרמה, ובכל המקומות שבהם נעשה בה שימוש מעיד ההקשר (גם המילולי, ולא רק הענייני) שכוונתה לדרישת המימוש המוצגת על-ידי הק בלן. מאידך גיסא עולה, שכל אימת שחוזה הפרוגרמה מתייחס לפעולת הרכישה של הדירות על-ידי המדינה, נעשה הדבר בלשון שונה ("ביצוע התחייבות הרכישה", "מועד הרכישה" וכדומה).
.11קריאת הוראתו של סעיף 6(ח)(3), בייחוס המשמעות הלשונית האמורה לרישה של הסעיף, אינה מותירה כל מקום לספק כי הוראת הניכוי שבסיפה מתייחסת אך ורק למקרה שבו דרישת הקבלן למימוש התחייבות הרכישה מוצגת למדינה לאחר תום תקופת הביצוע. הניכוי מן המחיר המחושב, שעליו מורה הסעיף, נועד, בבירור, לדרבן את הקבלן להציג את דרישתו - שאותה זכאי הוא, כזכור, להציג כבר בגמר בניית השלד והמחיצות ("שלב 18") - לא יאוחר מתום תקופת הביצוע. הוראה זו, המתייחסת לפרויקטים מן הסוג השני, הינה, בבירור, מקבילתה של קודמתה (הוראת סעיף 6(ח)(2)), המורה על הפחתת המחיר המחושב, בפרויקטים מן הסוג הראשון, בגין השהיית דרישת המימוש על-ידי הקבלן במשך יותר משמונה-עשר חודשים לאחר תום תקופת הביצוע.
לפרשנות המוצעת על-ידי המדינה, כפי שכבר ציין השופט המלומד, אין כל אחיזה בלשונו של סעיף 6(ח)(3), שהביטוי "איחור בביצוע" (או ביטוי הדומה לזה) כלל אינו מופיע בו. לנוכח ההשוואה המתחייבת של נוסח הסעיף לנוסחו של סעיף 6(ז) שעניינו אכן באיחור הקבלן להשלים את עבודת הבנייה במועד והמשתמש לשם כך במילים המפורשות "איחור בביצוע" - אין היעדרו של ביטוי דומה מסעיף 6(ח)(3) יכול להיות מקרי.
לא זו אף זו: קבלת הפירוש המוצע על-ידי המדינה, באשר למקרה שבו יחול הניכוי שעליו מורה סעיף 6(ח)(3) סיפה, הייתה הופכת את הרישה של הסעיף לחסרת משמעות. כעולה מן האמור ברישה, עניינו של הסעיף "במקרה של מימוש התחייבות רכישה ...לאחר תום תקופת הביצוע". אילו נכון היה שהסעיף מסדיר מקרים שבהם איחר הקבלן בהשלמת הביצוע, לא היה כל היגיון להגביל את ההפחתה מן המחיר המחושב שישולם לו רק למקרה שבו הציג למדינה את דרישת מימוש ההתחייבות לאחר תום תקופת הביצוע. לאמור: אם הניכוי מן המחיר המחושב, שעליו מדובר בסעיף, מכוון למקרה של איחור בהשלמת הביצוע, איזו משמעות יש לשאלה אימתי הוגשה דרישת המימוש על-ידי הקבלן? תכלית החוזה בראי לשונו .12אישור השקפתו של בית המשפט המחוזי, בדבר פשטות לשונו ובהירות כוונתו של סעיף 6(ח)(3), פוטרת אותי מן הצורך לעסוק בנסיבות כריתתו של חוזה הפרוגרמה, כמקור פרשנות נפרד. בעניין זה חל הכלל המוכתב בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, המורה כי