נקודת המוצא הראשית לטיעון זה היא, כי לשונו של סעיף 6(ח)(3) אינה ברורה, ומכל מקום היא ניתנת להתפרש גם אחרת מכפי שנתפרשה על-ידי השופט המלומד. אך לחלופין נטען, כי גם אם יימצא שלשונו של הסעיף היא, אמנם, ברורה, אף אז יש לבכר את הפרשנות התכליתית על פני המשמעות העולה מן הלשון. כך מתחייב (לדעת באת-כוח המדינה) ממטרתה העסקית של ההתקשרות ומן ההיגיון המסחרי, שחזקה על הצדדים כי הנחו עצמם על פיו. בהקשר זה יצוין, כי באת-כוח המדינה אינה חולקת על צדקת קביעתו של השופט המלומד, שקבלת עמדתה הפרשנית תותיר את המדינה ללא סנקציה על השהיה מצד הקבלן בהצגת דרישתו למימוש התחייבותה לרכוש את הדירות.
אך עם תוצאה זו, טוענת היא, לא תתקשה המדינה להשלים. טעם הדבר הוא, שהשתהות-מה בהצגת דרישת הקבלן אינה צופנת נזק גדול; ולעתים יהיה זה אף מעניינה של המדינה, שהקבלן ישתהה בהצגת דרישתו. לא כן הדבר הדבר באשר לאיחור הקבלן להשלים את הבנייה במועד המוסכם. איחור כזה עלול להסב נזק רב, ולכן אין להשלים עם פרשנות הנוטלת מן המדינה אמצעי של פיקוח על עמידת הקבלן בלוח הזמנים המחייב.
פירוש סעיף 6(ח)(3) כלשונו
.9בשאלת פרשנותו של סעיף 6(ח)(3), דעתי כדעת השופט המלומד בבית המשפט המחוזי. אף אני סבור, כי לשון הסעיף פשוטה וברורה. העולה מן הסעיף ככתבו, ומן ההקשר הענייני שבגדרו הוא מצוי, כי הוראתו חלה על מקרה שבו הדרישה למימוש התחייבותה לרכישת דירות, בפרויקטים מן הסוג השני, מוצגת למדינה על-ידי הקבלן לאחר תום תקופת הביצוע.
.10סעיף 6(ח)(3), כלשונו, מתייחס למקרה "של מימוש התחייבות רכישה... לאחר תום תקופת הביצוע". לא הייתה מחלוקת בין הצדדים (וכך מתחייב גם מן ההגדרה של מושג זה בחוזה הפרוגרמה), כי "תום תקופת הביצוע" משמעו המועד אשר בו, לפי המוסכם בינו לבין המדינה בחוזה הספציפי, חלה על הקבלן חובה להשלים את בניית המבנה. המילים הטעונות פירוש הן "מימוש התחייבות רכישה". לדידי, אין כל מקום לספק כי ביטוי זה מייצג את דרישת הקבלן המוצגת למדינה, לקיים את התחייבותה ולרכוש ממנו את הדירות (ולא, למשל, את פעולת הרכישה גופה).
כך, בעליל, מתחייב מן ההקשר שבו משמש ביטוי זה בשני הסעיפים הקטנים הראשונים של סעיף 6(ח): סעיף-קטן (1) - החל על פרויקטים של דירות משני הסוגים - מגביל את זכות הקבלן לתשלום ריבית "עד תום תקופת הביצוע" בלבד; ואילו סעיף-קטן (2), החל רק על פרויקטים של דירות מן הסוג הראשון, מורה על הפחתת המחיר המחושב בשיעור השווה ל-% 2בגין כל חודש שלאחר תום שמונה-עשר החודשים שבמהלכם היה על הקבלן להציג את דרישתו. שתי ההוראות חלות על מקרים שבהם דרישת הקבלן לקיום התחייבות הרכישה מוצגת על-ידיו במועד מאוחר: במקרה הראשון (המוסדר בסעיף-קטן (1)), המדובר הוא בהצגת הדרישה "לאחר תום תקופת הביצוע". ההוראה היא, כי במקרה כזה לא יזוכה הקבלן בתשלום ריבית אלא עד תום תקופת הביצוע; וכך הוא גם באשר לפרויקטים של בניית דירות מן הסוג הראשון, שלגביהן רשאי הקבלן להשהות את דרישתו למימוש ההתחייבות במשך שמונה-עשר חודשים מתום הביצוע, בלי שתיגרע זכותו לקבלת מלוא המחיר המחושב (לרבות הפרשי הצמדה). במקרה השני (המוסדר בסעיף-קטן (2)) המדובר הוא במקרה שבו דרישת הקבלן למימוש התחייבות הרכישה מוגשת על-ידיו למדינה לאחר חלוף שמונה-עשר חודשים מתום תקופת הביצוע. הסעיף מורה כי במקרה כזה יופחת המחיר המחושב בשיעור של % 2בגין כל חודש של אחר תום תקופת שמונה-עשר החודשים.