.7טענת המדינה לפני בית המשפט המחוזי הייתה, כי לשונו של סעיף 6(ח)(3) (כשלעצמו) אינה חד-משמעית, וכי בשל החיפזון אשר בו נוסח חוזה הפרוגרמה, אין להסיק כל מסקנה פרשנית ממבנהו של החוזה, ממיקומו של הסעיף במסגרתו ומהשוואת לשונו של הסעיף ללשון שננקטה בסעיפים אחרים. בפרשנותו של סעיף 6(ח)(3) - טענה המדינה - יש להעדיף את הפירוש המתיישב עם מטרתו של חוזה הפרוגרמה. הואיל ומטרתו הייתה לדרבן את הקבלנים ולזרז את הבנייה, חזקה על החוזה שהתכוון לקבוע סנקציה על איחור בהשלמת ביצוע הבנייה. הא ראיה, שבפרויקטים לבניית דירות מן הסוג הראשון, אשר בגינם חלה על הממשלה חבות לרכישת מחצית הדירות בלבד, הורה חוזה הפרוגרמה (בסעיף 6(ז)) על הפחתת המחיר בשיעור של % 2לכל חודש של איחור בהשלמת
הבנייה. בנסיבות אלו לא יהיה זה סביר להניח, שבפרויקטים לבניית דירות מן הסוג השני, שבגינם חלה על המדינה חבות לרכוש מן הקבלנים את כל הדירות, קבלן אשר יאחר בהשלמת הבנייה ייצא פטור בלא כל סנקציה. והלוא הצורך בסנקציה, באשר לפרויקטים מן הסוג השני, מתחייב מקל וחומר.
השופט המלומד דחה טיעון זה. ראשית קבע, כי משנמצא שלשון החוזה אינה מותירה כל ספק באשר לתוכן הוראתו של סעיף 6(ח)(3), שוב אין להיזקק לאומד דעתם של הצדדים על-פי נסיבות חיצוניות. שנית, הוסיף וקבע, שגם אילו נתקבלה הטענה, נמצא היה שהחוזה לוקה בחסר, שכן אז היה נעדר ממנו סעיף המורה על הפחתת המחיר עקב איחור בהצגת דרישתו של הקבלן. לפיכך, מוטב להניח את סעיף 6(ח)(3) במקומו ולפרשו כפשוטו; ואם, במקרה כלשהו, ייגרם למדינה נזק כתוצאה מאיחור בביצוע בנייתן של דירות מן הסוג הזה, יהיה עליה לתבוע פיצוי על נזקיה לפי דיני החוזים. לפנים מן הצורך רמז, כי תקנה למקרים מסוג זה עשויה להימצא למדינה גם ב"תוספת להסכם", שבדבר תחולתה על יחסי המדינה והמשיבה לא נדרש, ונמנע, מלהכריע.
הערעור
.8בערעור שלפנינו חוזרת המדינה ומשליכה את יהבה על הטענה, שאת סעיף 6(ח)(3) לחוזה הפרוגרמה יש לפרש, לא על-פי לשונו של הסעיף, ולא על-פי מיקומו במסגרת נוסחו של החוזה, אלא על-פי תכליתו היסודית והראשית של חוזה הפרוגרמה כמסגרת אינטגראטיבית. מטרתו של חוזה הפרוגרמה, חוזרת המדינה ומטעימה, הייתה להמריץ את הקבלנים לבצע את הבנייה. ברי שבלא עמידה מדוקדקת, מצד הקבלנים, בלוח הזמנים המוסכם, תימצא מטרה זו מסוכלת. הגיונו המסחרי של חוזה הפרוגרמה מחייב, לכן, לפרש את הוראת סעיף 6(ח)(3) כחלה על מקרה של איחור בביצוע הבנייה. לעניין זה יש לראות את סעיף 6(ח)(3) כמקבילו של סעיף 6(ז): כשם שסעיף 6(ז) גורר הפחתה מן המחיר המחושב עקב איחור במועד השלמת הבנייה של פרויקטים מן הסוג הראשון, כך סעיף 6(ח)(3) גורר הפחתה מן המחיר המחושב עקב איחור בהשלמת הבנייה של פרויקטים מן הסוג השני. וכיוון שהנזק הכרוך באיחור בהשלמת הבנייה של דירות באזורי פיתוח הינו גדול מן הנזק הכרוך באיחור בהשלמת הבנייה של דירות באזורים המבוקשים, שיעור ההפחתה מן המחיר המחושב, שעליו מורה סעיף 6(ח)(3), גדול משיעור ההפחתה שעליו מורה סעיף 6(ז).