על רקע זה נתגלעה מחלוקת בשאלת זכאותה של המשיבה לקבל מן המדינה, תמורת הדירות (בשלב האמור דובר על 165דירות שבנייתן הושלמה), את מלוא המחיר המחושב. בחישוב שנערך על-ידי משרד הבינוי והשיכון הופחתו % 6מן המחיר המחושב (לאמור, למשיבה הוצע תשלום בשיעור השווה ל-% 94בלבד מן המחיר המחושב). המדינה טענה, כי לפי סעיף 6(ח)(3) לחוזה הפרוגרמה הריהי זכאית להפחתת המחיר המחושב בשיעור % 5בגין כל חודש של איחור בביצוע הבנייה, ביחס לתקופת הביצוע המוסכמת, ובמקרה הנדון עלה האיחור כדי חודש וחמישה ימים. המשיבה כפרה בטענת המדינה ועמדה על זכאותה לקבלת מלוא המחיר המחושב. לגישתה, עניינו של סעיף 6(ח)(3) הוא באיחור הקבלן להציג למדינה את דרישתו כי תמלא את התחייבותה ותרכוש ממנו את הדירות. מכאן שלסעיף זה ולאיחור בהשלמת ביצוע הבנייה אין ולא כלום.
פסיקת בית המשפט המחוזי
.5המשיבה פנתה לבית המשפט המחוזי, על דרך המרצת-פתיחה, והעמידה לפניו את השאלה שבמחלוקת. יצוין כי מלכתחילה עוררה בקשתה גם מחלוקת עובדתית. בעיקרה סבה מחלוקת זו על השאלה, אם מסמך המכונה "תוספת להסכם", אשר נערך על-ידי המדינה אך נחתם רק על-ידי המשיבה, חל על יחסי הצדדים אם לאו. המשיבה טענה כי מסמך זה מהווה חלק מחוזה הפרוגרמה ואף ביקשה להיבנות מתוכנו לתמיכת עמדתה ביחס לפרשנותו של סעיף 6(ח)(3). ואילו המדינה, אף שלא חלקה שהמסמך נערך במשר ד הבינוי והשיכון, כפרה בתחולתו על יחסיה עם המשיבה. ואולם משהגיעה התביעה לבירור, הסכימו הצדדים להגביל את מחלוקתם לשאלת פירושו של סעיף 6(ח)(3) בלבד ולהתעלם מחילוקין בשאלות שבעובדה, לרבות שאלת תחולתה על יחסי הצדדים של ה"תוספת להסכם". על רקע הסכמה זו דן השופט המלומד בשאלת פירושו של סעיף 6(ח)(3), במסגרתו של חוזה הפרוגרמה בלבד, ללא התייחסות לשאלות בעובדה. ומשהגיע לכלל מסקנה כי במחלוקת הפרשנית הדין הוא עם המשיבה, לא נדרש אלא ברמז לטענת המשיבה כי גם האמור בתוספת להסכם תומך בעמדתה.
.6בקבלו את עמדת המשיבה פסק בית המשפט, כי עניינו של סעיף 6(ח)(3) הוא, אכן, במקרה של איחור בהגשת בקשת הקבלן למימוש התחייבות המדינה לרכוש מידו את הדירות. טעמו המכריע של השופט היה, שפירוש זה מתחייב מלשונו הברורה של הסעיף וכן מהיותו חלק מסעיף 6(ח). השופט הצביע על זהות הביטויים שבהם השתמש החוזה בשלושת סעיפיו הקטנים של סעיף 6(ח) וייחס לביטויים אלה, במסגרתו של סעיף 6(ח)(3), משמעות זהה לזו הניתנת להם במסגרתם של שני קודמיו (סעיפים 6(ח)(1) ו-6(ח)(2)), שלגבי מהות העניינים המוסדרים בהם לא נתעוררה כל מחלוקת. השוואה זו העלתה, כי רק הפירוש המוצע על-ידי המשיבה מעלה את סעיף 6(ח)(3) בקנה אחד עם שני קודמיו. מאידך גיסא הטעים השופט, כי בלשון הסעיף אין גם רמז לכך שמדובר בו (כטענת המדינה) באיחור בביצוע הבנייה. לשם השוואה הפנה לסעיף 6(ז), שעניינו הוא בהפחתת המחיר בשל איחור בביצוע הבנייה בפרויקטים של דירות מן ה סוג הראשון; והנה כאן נאמר במפורש, שדירות ש"ביצוען הושלם לאחר תום תקופת הביצוע שבחוזה הספציפי... יופחת ממחיר הרכישה המחושב לפי סעיף קטן (ו), סכום השווה ל-% 2ממחיר הדירה בגין כל חודש של איחור".