93. לטענת התובעים, הנתבעת לא ביקשה ואף לא אושר לה לעבוד שעות נוספות. סעיף 4 להסכם ההעסקה עליו חתומה הנתבעת מחייב תיאום מראש ובכתב מהתובע לביצוע שעות נוספות. משהנתבעת לא הציגה כל אישור כזה ואף לא טענה לאישור שניתן לה בעל פה – יש לדחות טענותיה אלה.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את תביעת הנתבעת בגין רכיב זה.
94. עיון בהסכם ההעסקה עליו חתומה הנתבעת קובע כדלקמן:
"4. היקף משרה
4.1 העובד יעבוד בהיקף משרה מלאה של 189 שעות, על בסיס דיווח חודשי . העובד יעבוד בין השעות 09:00 – 18:00. בכל אחד מימות השבוע למעט שישי ושבת. בערבי חג שאינם חלים ביום שישי יסתיים יום העבודה בשעה 14:00. כל שינוי בהגדרות שעות העבודה יתבצע בתיאום ומראש ובאישור בכתב ממנהל החברה, אסף אלה, החתום בשם החברה על הסכם זה.
4.2 העובד מצהיר בזאת כי ידוע לו כי צרכי החברה מחייבים מעת לעת העסקתו מעבר לשעות העבודה הרגילות.
4.3 ישולם לעובד גמול שעות נוספות כחוק, מוסכם בזאת כי חישוב השעות יתבצע אל מול סך השעות החודשיות ברמה היומית."
95. בניגוד לנטען על ידי התובעים אין לפרש את הסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים באופן שבו מפרשים התובעים הסכם זה. הסכם העסקה עליו חתומה הנתבעת אינו מחייב קבלת אישור מראש וחתום על ידי התובע קודם לביצוע שעות נוספות כי אם קודם לשינוי מסגרת שעות העסקה שנקבעה בין הצדדים בהתאם להוראות ההסכם בין 09:00 – 18:00 ובערבי חג בין 09:00 – 14:00 כאמור בסעיף 4.1 להסכם כאשר האישור ביחס לאמור נרשם בהמשך הסעיף. סעיפים 4.2. ו-4.3 העוסקים בביצוע שעות נוספות ותגמול על אלה ואינם עוסקים במסגרת שעות העסקה קובעים כי העובד בחתימתו על ההסכם מודע לכך כי לעיתים יידרש לעבוד שעות נוספות וכי התגמול בגין אלה ישולם בהתאם לחוק.
96. התובע במסגרת חקירתו הנגדית לא הכחיש כי החשבון שהוציאה התובעת לחברת שופרסל היה בגין חיוב כל השעות שפורט בדו"חות הנוכחות שביצעה הנתבעת בפועל ולא בהתאם למסגרת ההעסקה שנקבעה בהסכם ההעסקה עם הנתבעת. בעניין האמור, נחקר התובע בהתייחס לדו"ח נוכחות לחודש 4/14 בהצלבה אל מול התשלום במסגרת תלוש השכר של הנתבעת והבהיר כי חיובה של חברת שופרסל נעשה בגין 171 שעות שהופיעו בדו"ח הנוכחות של הנתבעת לאותו חודש ולא 144 שעות ששולמו לנתבעת במסגרת תלוש שכר חודש 4/14. (עמ' 12 לפרוטוקול מיום 16.10.18 שורות 9-15, שורות 27-28).