31. ואולם בכך לא די (ככל שעסקינן בעוולה לפי חוק איסור לשון הרע) לבסס חיוב בהתאם להוראות החוק שכן עתה יש לפנות לטענות ההגנה של הנתבעת שהועלו בהקשר לאמור. התובעים בכתב תביעתם טענו בקול רפה כי אומנם לתובעת היה קושי תזרימי וחל עיכוב בתשלומים לקרן הפנסיה לעובדים וביניהם לנתבעת כאשר לטענת התובעת בחודש 1/14 שולמו כל הפיגורים ובהמשך הגיעו הצדדים להסדר (בחודש 7/14) לפיו ההפרשות החסרות ישולמו מתוך הכספים שהגיעו לתובעת מחברת שופרסל. (סעיפים 5-7 לכתב התביעה המתוקן).
32. במסגרת דיוני ההוכחות התחדדו הנסיבות בהן נאמרו ונרשמו הדברים מפי הנתבעת. התרשמתי כי התובע כלל לא מבין ומפנים את חומרת התנהגותו כמעסיק ואת פגיעתו בעובדיו. התרשמות זו מבוססת על עדותו במהלך ההליך שהחלה בחוסר אכפתיות מופגנת ביחס למועדים שבהם בוצעו הפרשות לפנסיה, וגם כשהודה שהיו איחורים בהפרשות, והיו בעיות תזרימיות, הרי שלכל אורך הדרך התגלה העדר מוחלט של מודעות להשלכות שיש להתנהלותו כבעליה של התובעת על סביבתו.
כך ניכר מעדותו, כי אינו מייחס משמעות למועד ביצוע ההפקדות לפנסיה והעובדה כי נוכה משכר הנתבעת בגין הפרשות אלה ולא הועבר לקרן הפנסיה במועד. כך גם התרשמתי ממכתבי התשובה שכתב לנתבעת שהוצגו על ידו מצגי שווא כלפי הנתבעת לצד הבטחות חוזרות ונשנות לדאוג להשלמת כספים לקרנות דבר שבפועל לא קוים עד לאחר סיום העסקת הנתבעת בתובעת. אין חולק כי בפועל סיימה הנתבעת העסקתה בחודש 6/14 כאשר רק בחודש 7/14 שולמו לנתבעת הפרשים בסכומים של עשרות אלפי שקלים. מצאתי כי התובע הקל ראש בדבר חשיבות הפקדת כספי הפנסיה של הנתבעת בזמן, במיוחד עת מדובר בזכות קוגנטית שיש חשיבות מרובה להפקדת כספים במועד מידי חודש בחודשו וזאת לבל יאבד העובד את זכויותיו בקרן הפנסיה וייוותר ללא כיסוי ביטוחי מתאים, ללא ידיעתו וללא עוול בכפו שכן הכספים נוכו משכר הנתבעת אולם לא הועברו לקרן הפנסיה והתובע נהג באלה כבשלו.
33. כאמור, לנתבעת היה יסוד סביר להניח כי התובעים אכן נטלו ממנה כספים ללא רשות שכן בהתאם לתלוש השכר החל מחודש 7/13 נוכו משכרה כספי פנסיה שהיו אמורים להיות מועברים לקרן הפנסיה. אין חולק, כי כספים אלה שנוכו משכר הנתבעת לא הועברו ישירות לקרן הפנסיה והחלו להיות מועברים רק בחלוף 4 חודשים ממועד הניכוי וגם לאחר מועד זה טיפין טיפין (במספר פעימות ולא באופן רציף מידי חודש בחודשו כפי שמחוייב מעסיק לנהוג) כאשר החלק הארי של כספי הפנסיה בהם חבה התובעת הועבר ישירות לנתבעת רק במועד סיום העסקתה. שוכנעתי כי במועד בו נכתבו הדברים (7/14) לא הופרשו על ידי התובעים כספים לקרן פנסיה בגין חלקה של הנתבעת בקרן הפנסיה שנוכה משכרה והועבר באיחור שכן רק לאחר שנשלחו לכל אורך תקופת העסקת הנתבעת מיילים על ידה לרבות המייל שנשלח בחודש 7/14 הוסדר נושא תשלום הפנסיה לנתבעת מחובות שופרסל לתובעת וזאת כאמור לאחר שהנתבעת סיימה כבר העסקתה בפועל.