57. לכל אלה יש להוסיף עובדה משמעותית נוספת בפרשנות של דיני משפחה והוא סוג הנכס בו עסקינן. בעניינו זכויות התובעת בחברה הם הנכס המרכזי, העיקרי והמשמעותי שהיה לצדדים לאחר 18 שנות נישואין ובנות משותפות. לצדדים לא הייתה דירת מגורים משותפת ועיקר זכויותיהם המשותפות הוא בחברה זו.
58. העקרונות הפרשניים על פי דיני החוזים – סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כי: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". פסק הדין המרכזי שדן בפרשנות חוזים הינו כאמור הלכת אפרופים.
59. בהלכת אפרופים נקבע כי בעת פרשנות חוזה יש לבחון מה התכלית הסובייקטיבית של החוזה – קרי בחינת לשון החוזה והנסיבות החיצוניות לו. וכאשר מתעורר קושי למציאת התכלית הסובייקטיבית של החוזה, על בית המשפט לפנות לתכלית האובייקטיבית של ההסכם המושפעת גם מעיקרון תום הלב, שיקולי הגיון, יעילות עסקית ושכל ישר.
60. לכך יש להוסיף (כפי שצויין לעיל בדנ"א 8100/19) כי חוזה יש לפרש גם לפי סוג החוזה ולפי זהות הצדדים המתקשרים, ובלשונו של בית המשפט העליון בError! Hyperlink reference not valid. ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (20.11.2019): "לא כל החוזים נולדו שווים".
ראו דיון רחב בסוגיית פרשנות חוזה לפי איפיונו: ע' גרוסקופף, י' נפתל בן ציון עיונים בתורת החוזה- ספר שלו "תכליות דיני פרשנות החוזים: באיזו דרך עלינו ללכת כשחשוב לנו לאן נגיע" (י' אדר, א' ברק, א' צמח עורכים) (עתיד להתפרסם בקרוב).
--- סוף עמוד 14 ---
61. בעניינו אם נתעלם לרגע מהאיפיון המשפחתי בהסכם נגיע לתוצאה כי מדובר בשני פרטים אשר הסדירו את קבלת הזכויות של צד א' מצד ב' בחברה בבעלותו של צד ב'. כמו כן עולה מלשונו של ההסכם כי אין זכות לצד א' לקבל מניות בעין בחברה אלא לקבל שווי על פי מנגנון שנקבע בהסכם (עליו עוד יפורט בהרחבה בהמשך). לכך יש להוסיף כי קיים קושי בפרשנות ההסכם לאור חלוף הזמן ולאור אי התקיימות אף אחת מהחלופות הלשוניות אותן צפו הצדדים בהסכם. קושי זה מוביל לכך כי יש להעזר גם בתכלית האובייקטיבית של ההסכם ולפנות לעיקרון תום הלב, שיקולי הגיון, יעילות עסקית ושכל ישר בהתאם להלכת אפרופים.
62. העקרונות הפרשניים על פי דיני החברות – סעיף זכויות התובעת בחברה נוקט בלשון הלקוחה גם מדיני החברות ומשתמש במושגים מעולם זה: "המניות המוחזקות", "יפדו במועד ההנפקה המיועדת לציבור", "זכות ראשונים לרכוש מניות", "לא עשה האיש שימוש בזכות הסירוב הראשונה לרכוש את מניותיה", "כל זמן שמניות אלו לא נפדו ע"י האישה, או נמכרו לצד ג' כאמור, הן תשמשנה לצרכי שליטה והצבעה כמניותיו של האיש".