51. העקרונות הפרשניים על פי דיני המשפחה – בעניינו מדובר בהסכם גירושין לאחר הליך גישור ממושך שהסדיר את מכלול נושאי הפרידה בין הצדדים. בהקשר זה יש להדגיש כי הסכם הגירושין כולל תניות שלובות זו בזו בנושאים שונים וכאשר מטרת הצדדים הייתה להסדיר את מכלול ענייני הפרידה ביניהם.
52. על מאפייניו הייחודים והשלובים של הסכם גירושין עמד בית המשפט המחוזי, ונקבע כי הסכם גירושין אינו "מספר חוזים שחוברו להם יחדיו", ואין לבחון אותו ככזה אלא כמכלול:
"יובהר כי הסכם גירושין אשר מסדיר את מכלול היחסים בין בני זוג אינו דומה לעסקת מכר שבה חוברו מספר חוזים יחד במסגרת אחת (בכפוף לכוונת הצדדים אם אכן ראו בחוזה ככזה הניתן להפרדה (ראו ד' פרידמן ונ' כהן חוזים (כרך ב') עמודים 1119-1117)). והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהסכם גירושין הכורך וקושר עניינים שונים, אשר ההסכמות לגביהן הן תוצאה של פשרה, תוך הסתכלות הצדדים על ההסכם כמכלול, מבלי שכל נושא בהסכם הגירושין מוגדר כחוזה נפרד שניתן להפרידו [ראו למשל בדברי כב' השופטת שטופמן בע"מ (ת"א) 1191/02 ח' א' נ' ח' מ' (לא פורסם, 25.12.2003]. "
ראו: עמ"ש 11337-06-10 פלוני נ' פלונית, סעיפים 8-10 לפסק דינו של כב' הש' שנלר (29.4.12).
53. בפסק דין אחר עמד בית המשפט העליון על חשיבות סיומם של דברים מבחינה רכושית לאחר הסדר רכושי:
" 'הסדר ממוני הקושר את בני-הזוג זה לזה אחרי פרידתם אינו רצוי...' (פרשת סטריק [13], שם), והפירוד הריהו בחינת "כריתות – דבר הכורת בינו לבינה" (גיטין, פג, א [א])."
--- סוף עמוד 13 ---
ראו: בע"מ 1681/04 פלונית נ' פלוני פ"ד נט(4), 614, 619.
54. מטרת הגעת הצדדים להסכם הייתה להביא לאיזון משאבים מהיר, יעיל המסיים את השותפות וממצה את זכויותיהם ההדדיות של הצדדים וחובותיהם אחד כלפי השני.
55. בעניינו חלוף הזמן מעת אישור ההסכם בשנת 2007 ועד עתה פגם ברצונם המשותף של הצדדים להביא לפרידה מסודרת, עניינית ויעילה בתקופה שבה על אף הפרידה עוד שררו ביניהם יחסי אמון שאיפשרו הגעה להסכמות מושכלות.
56. פרשנות בפריזמת דיני המשפחה תומכת גם עתה בסיום השותפות בין הצדדים וביצוע הפרידה ביניהם מבחינה רכושית אחת ולתמיד. כמו כן היא תומכת בבחירה בפרשנות שלא תגרום להליכים נוספים, ממושכים ומורכבים לאור חלוף הזמן אלא תאפשר לצדדים לסיים את איזון המשאבים על פי סעיף זכויות התובעת בחברה.