ראו: ע' ליכט "יחסי אֵמוּנאוּת בתאגיד – חובת האמון" משפט ועסקים יח, תשע"ה (דצמבר 2014), 237, 270.
--- סוף עמוד 43 ---
186. חובות הגילוי של הנתבע נדרשות להיות ממשיות, מלאות ומהותיות. אין הכוונה כי בחובות הגילוי תפגע החברה. אולם המידע שהתבקש על ידי התובעת בעיקרו של דבר אינו פוגע בחברה אלא מאפשר צמצום פערי המידע בין הצדדים לצורך מימוש ההסכם.
187. התובעת פירטה בחקירתה את הקשיים בהשגת מסמכים מול הנתבע כאשר היא נדרשת למצוא קונה צד ג': "אם, אם אתה רוצה שאני אצא החוצה למכור מניות שאני לא בקיאה בחברה, אני מעולם לא בשנים האלה הייתי חלק מהחברה הזאת, אני לא מכירה את המסמכים שלה, אני לא מכירה את השותפים שלה, אני, אין לי שום אופציה למעט שיתוף פעולה שלכם אבל אתם לא משתפים פעולה." (ראו: פרוט' מיום 14.1.19, עמ' 32, שורות 17-20).
188. הנתבע לא עמד בחובות הגילוי המבוססות על סעיפים 184-185 לחוק החברות, ולולא הייתה פונה התובעת לבית המשפט לא הייתה מקבלת גם את הדו"חות הכספיים של החברה ואת רשימת בעלי המניות. טענת הנתבע כי הגילוי פוגע בחברה ולאחר מכן טען גם בבר"ע לבית המשפט המחוזי כי הוא אינו הכתובת לגילוי אלא החברה, מהווה חוסר גילוי ולא מינימלי אפילו. התנהלות זו פוגעת בזכותה הבסיסית של התובעת למידע ואינה עונה על חובתו של הנתבע לגילוי מלא.
189. אפילו בעת רכישת המניות מבעלי המניות על פי סעיף 302 לחוק החברות כאשר ביקשה התובעת לקבל את אותו המידע שקיבלו בעלי המניות האחרים על מנת שתוכל לקבל החלטה מושכלת, הושבו פניה ריקם על ידי הנתבע. הנתבע נימוק את הסירוב כי היא יכולה לקבל את אותם התנאים של העסקה אשר נבדקה על ידי בעלי המניות האחרים.
190. הנתבע פעל גם בניגוד עניינים מול התובעת במהלך השנים מעת חתימת הסכם הגירושין. לנתבע כובעים שונים מול החברה ומול התובעת: בהסכם קבעו הצדדים כנקודת מוצא כי לשני הצדדים זכויות בחברה. נקבע כי הנתבע יוכל להשתמש במניות שטרם נפדו על ידי התובעת באחת החלופות לצרכי שליטה והצבעה כמניותיו לכל דבר ועניין ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. לכך יש להוסיף כי הנתבע הינו בעל השליטה, יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה (ראו: פרוט' מיום 14.1.2019, עמ' 59, שורות 6-9).
191. התנהלות הנתבע במספר אופנים מעת חתימת ההסכם מעידה על ניגוד עניינים מובנה של הנתבע. הנתבע, לא רק שאינו עושה מאמץ להפיגו אלא נוקט בפעולות משפטיות המגדילות את ניגוד העניינים ומעצימות אותו: כך למשל העברת כל מניותיו של הנתבע לחברת אחזקה פרטית שלו ללא הסכמתה וללא ידיעתה של התובעת; כך היותו נושא משרה בחברה המקבל משכורת מעבר למקובל ובמקביל בכובעיו האחרים לא פועל לחלוקת דיבידנדים ; כך יצירת מנגנון הנאמנות והנציג והפקדה בידי הנאמן של רק 3.7% ממניות הנתבע; כך סירובו למסור את המידע (שגם מהווה חוסר גילוי וגם מהווה פעולה בניגוד עניינים) שאינה מאפשרת