--- סוף עמוד 44 ---
לתובעת לממש את זכויותיה; כך פעולה מול בעלי מניות אחרים לרכישה של מניותיהם על ידי החברה ואי צירופה או הצעה מהימנה רצינית לתובעת להצטרף לכך.
192. גם זהות הנאמן והנציג, שכפי שהגדירם הנתבע אמורים לפעול לטובת התובעת, בוצעו חד צדדית ומטילים צל כבד על ההתנהלות. הנאמן הינו רו"ח של החברה והעיד גם מטעמו של הנתבע. כיצד הנאמן אמור לפעול כנאמן לטובת התובעת במצב זה? הוא אינו יכול, והמינוי הינו בניגוד ענייניים מובהק. לגבי הנציג הוא הוצג בכסות של אובייקטיביות. לגבי זהות הנציג נכתב:
"הנציג יזם ופעיל בתחום --- מזה שני עשורים, שימש כחשב החברה עד שנת 2014, במסגרת תפקידו בחברה ריכז וקידם את תהליכי ההשקעה בחברה. אין לנציג כל זיקה לחברה כיום, ו/או אינטרס בה".
193. לכאורה הנתבע ממנה גורם אובייקטיבי מקצועי אולם הוא אמור לשמש "הפנים" של המכירה מטעם הנתבע. מול הנציג אמורה התובעת וצד ג' שמתעניין לרכוש את המניות להתנהל לצורך המכירה. הנציג הוא הגורם שאמורים לנהל עימו מו"מ ולקבל ממנו מידע. אולם הוא אינו פעיל בחברה ומקבל ממנה ומהנתבע את המידע. אומנם הוא קרוי בכינוי לכאורה נייטרלי של: "הנציג". אולם הוא נבחר על ידי הנתבע בלבד ללא הסכמתה וללא ידיעתה של התובעת. כל אלה מגבירים את השליטה של הנתבע ואינם מאפשרים מכירה כהלכה.
194. לשיטתו של הנתבע צד ג' שיתעניין ברכישת המניות אמור להתנהל מול 4 גורמים שונים: התובעת, הנתבע, הנציג (וככל הנראה גם הנאמן) והחברה. כך לא פועלים לקידום עסקה אפקטיבית.
195. יצירת מנגנון זה שאין לה אחיזה בהסכם הגירושין מקשה מאוד ומחדדת את ניגוד העניינים בו מצוי הנתבע: בעל חובות על פי הסכם הגירושין, בעל מניות, יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה.
196. יודגש כי הנתבע יכול היה להפיג את החששות והתמיהות לגבי התנהלות זו ולשכנע כי אין מדובר בניגוד עניינים, אולם הוא לא עשה כן. הנתבע לא הביא את הנציג לעדות, הוא חתם במהלך ההליכים המשפטיים על המסמכים הללו חד צדדית וללא ידיעת התובעת. הוא לא הציג ולו ראיה לכאורה כי פעל על פי המנגנון שהוא עצמו יצר: לא הראה כי הוכנה מצגת על פי כתב ההוראות, כי המצגת עודכנה, כי הועבר מידע לנציג על פי כתב ההוראות והעיקר כי הוא עידכן את התובעת לגבי מנגנון זה מיוזמתו וביקש לשתף פעולה לגביו. דבר מכך לא נעשה.
--- סוף עמוד 45 ---
197. התנהלות זו מהווה פעולה בניגוד עניינים אל מול חובות הנתבע בהסכם. בהתנהלות זו הופך הנתבע את התובעת לבעלת זכויות פחותות גם ביחס לשאר בעלי המניות ומפחית את יכולת הסחירות של מניותיה עוד יותר.