--- סוף עמוד 649 ---
250. התשלומים הנלווים: בעניין מענק הוצאות ההובלה וההתארגנות ובעניין המענק לדמי שכירות טענו העותרים כנגד קביעת התעריפים האחידים וכנגד העובדה שמדובר בסכומים נמוכים אשר אין די בהם לצורך כיסוי הוצאות אלה. אכן, בעניין תשלומים אלה העדיף המחוקק מודל פיצוי אחיד. היתרון הטמון במודל זה למפונים נעוץ בכך שיוכלו לקבל על-פיו, במהירות, סכום ידוע לכיסוי צורכיהם הדחופים והמיידיים ביותר ללא צורך בהוכחת הוצאות בפועל. הבחירה במודל זה, ולא במודל של שיפוי בדיעבד על הוצאות מוכחות בפועל, מצויה ב"מרחב התמרון של המחוקק" (ראו: פרשת לשכת מנהלי ההשקעות [36]; בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל [160]). בהתחשב בכך וכן בהתחשב בסכומים שנקבעו ובסוג התשלומים שבהם מדובר נראה לנו כי אין להתערב בהוראות אלה. למותר לציין כי גם בעניין זה ניתנה לוועדה המיוחדת הסמכות לבחון מקרים חריגים ולהושיט סעד אם תמצא כי צודק ונכון לעשות כן. אשר להלוואה העומדת, היא ניתנת על-מנת להקל על המפונים למצוא דיור חלוף. לפיכך בדין נקבע כי רק מי שמרכז חייו ביישוב מפונה הנדרש, מטבע הדברים, למצוא דיור חלוף עקב הפינוי, יהא זכאי לה. הקושי שנוצר עקב העובדה שהחוק איפשר למי שירכוש דירה באשקלון לקבל את ההלוואה אך לא העניק זכות דומה למי שירכוש דירה בעפולה (אזור הייחוס למתיישבי צפון השומרון), נרפא משהצהירה המדינה כי גם רוכשי דירה בעפולה יזכו להלוואה כאמור. הטענות שהעלו העותרים בעניין השיפוי בשל מס רכישה אינן מצדיקות התערבות בחוק, והן תוכלנה בוודאי למצוא את פתרונן במסגרת הוועדה המיוחדת.
251. המענק האישי: באשר למענק זה סברנו כי מתעוררים קשיים מסוימים המצדיקים התערבות לעניין גיל הסף ולעניין צבירת הוותק. לא כן הדבר באשר לטענות האחרות שהעלו העותרים לגבי המענק האמור. נוכח תכלית המענק האישי ניתן להבין מדוע קבע המחוקק כי תנאי לקבלת המענק הוא קיומו של מרכז חיים בשטח המפונה במשך פרק זמן מינימלי עובר לפינוי. ההנחה העומדת ביסוד קביעה זו היא כי עוגמת הנפש והסבל שמסב הפינוי למי שהתגורר פרק זמן קצר יחסית באזור המפונה, אף שאין להקל בהם ראש, אינם מצדיקים פיצוי כאמור. הנחה זו, ואף תקופת המינימום שקבע המחוקק, אין בהן כדי להוליך אל המסקנה שההסדר הקבוע בחוק לעניין המענק האישי אינו מעניק למפונים פיצוי ראוי והוגן. בהקשר זה לא למותר להפנות אל סעיף 4(ב)(9) לחוק, שלפיו הוסמכה המינהלה "לתת למפונים סיוע וייעוץ מיוחדים בכל הקשור לפינוי, לרבות סיוע נפשי וסיוע בתחום הרווחה, במהלך כל תקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים". סמכות זו של המינהלה חלה לגבי המפונים כולם, והוראה זו יש בה כדי להקהות במידת מה את החשש שמא