הסמכות "להחזיר ולהבטיח במידת האפשר את הסדר והחיים הציבוריים" מחייבת את המפקד הצבאי לאזן בין צורכי הביטחון לבין צורכיהם של האנשים המוגנים על-ידי דיני התפיסה הלוחמתית. ככל שהממשל הצבאי מתארך, ומתקיים מעבר מממשל צבאי קצר טווח לממשל צבאי ארוך טווח, כך גוברים צרכיה ה"אזרחיים" של האוכלוסיה האזרחית, וסמכותו ה"אזרחית" של המפקד הצבאי מתפרשת על רקע צרכים אלה. עם זאת אין בהתפתחויות אלה כדי לשלול מהממשל הצבאי את אופיו זה (ראו בג"ץ 500/72 אבו אל-טין נ' שר הבטחון [24], בעמ' 484). אין בהן כדי להביא לטשטוש "...השוני הקיים שבין ממשל צבאי לבין ממשל רגיל" (פרשת ג'מעית אסכאן [7], בעמ' 803). אין בהן כדי להביא להחלת המשפט, השיפוט והמינהל של ישראל על אזורים אלה. זמניות התפיסה הלוחמתית וקשייה, הלכה למעשה, אין בהם כדי להביא לביטולה של התפיסה הלוחמתית. בצדק ציין מ"מ הנשיא שמגר בפרשת אבו עיטה [6] כי זמניות סמכותו של המושל הצבאי משמעותה כי "[]משכה וכוחה כמשכה וכזמן קיומה של השליטה היעילה על השטח וכאורך קיומו של השלטון הצבאי שכונן בשטח" (בעמ' 230).
10. מאז מלחמת ששת הימים חלו שינויים פוליטיים שהשפיעו על המצב ביהודה, שומרון וחבל עזה (ראו רובינשטיין ומדינה בספרם הנ"ל (כרך ב) [226], בעמ' 1184; א' בייקר "התפתחות תהליך השלום בין ישראל לשכנותיה" [254]). בין אלה נזכיר את הסכם המסגרת לשלום במזרח התיכון (מיום 17.9.1978), שעליו הוסכם בקמפ-דייוויד. כן יצוין כי בספטמבר 1993 הושג הסכם בדבר עקרונות על הסדרי ביניים של ממשל עצמי בין ממשלת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני (אש"פ) ("הסכם אוסלו"). בעקבותיו נחתם (ביום 4.5.1994) הסכם קהיר שעניינו יישום הסכם העקרונות ברצועת עזה ובאזור יריחו. בעקבותיו נחקק חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994. בספטמבר 1995 נחתם בוושינגטון הסכם ביניים בין מדינת ישראל לבין אש"פ (הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, 1995). יישומו של הסכם הביניים חייב
--- סוף עמוד 522 ---
תיקוני חקיקה, אשר מצאו ביטוים בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ו-1996. במקביל לחקיקה של הכנסת (משנת 1995) פרסמו המפקדים הצבאיים מנשרים הנוגעים ליישום הסכם הביניים. הוראות ההסכם הפכו בכך לחלק מהמשפט הפנימי החל באזורים אלה (ראו: מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7), תשנ"ו-1995; מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (אזור חבל עזה) (מס' 5), תשנ"ו-1995) (ראו י' זינגר "הסכם-הביניים הישראלי-פלשתינאי בדבר הסדרי ממשל עצמי בגדה המערבית וברצועת-עזה – כמה היבטים משפטיים" [255]). בעקבות הסדרים אלה יצאו כוחות צה"ל ממרכזי האוכלוסין באזור תוך שנערכו בחירות ונמסרו סמכויות ניהול עצמי לרשות הפלסטינית בתחומים שונים. אירועי הטרור הביאו, לא פעם, לחזרתו של צה"ל לשטחים שמהם יצא. זהו בעיקרו מצב הדברים כיום.