11. היש בשינויים אלה כדי לשנות את המבנה המשפטי הבסיסי, שלפיו ישראל מחזיקה ביהודה, בשומרון ובחבל עזה על-פי דיני התפיסה הלוחמתית? השאלה נשאלה בפרשת עג'ורי [10]. בפסק-הדין צוין כי "כל הצדדים לפנינו יצאו מתוך ההנחה כי על-פי המצב הקיים כיום באזור הנתון לשליטתו של צבא ההגנה לישראל, יש תחולה בו לדינים של המשפט הבינלאומי בדבר תפיסה לוחמתית..." (בעמ' 364). גם בעתירות שלפנינו לא נטען אחרת, וזו תהא אפוא גם הנחתנו שלנו. נוסיף כי במנשרים בדבר יישום הסכם הביניים נקבע:
"סמכויות מפקד כוחות צה"ל באזור
מפקד כוחות צה"ל באזור וכן כל מי שנתמנה על ידו או פועל מטעמו יוסיפו להיות בעלי כוחות ותחומי אחריות, לרבות כוחות חקיקה, שיפוט ומנהל, על כל אחד מאלה:
(1) הישובים [כהגדרתם בסעיף 12 להסכם-הביניים; כלומר ביהודה ובשומרון – הישובים הישראלים באזור C; וברצועת עזה – אזור היישובים הישראלים בגוש קטיף ובארז, כמו גם הישובים הישראלים האחרים ברצועת עזה]...
(2) אזור C.
(3) ישראלים [כהגדרתם בסעיף 20 להסכם-הביניים, הכוללים גם רשויות סטטוטוריות ישראליות ותאגידים הרשומים בישראל].
--- סוף עמוד 523 ---
(4) כל עניין הנוגע לבטחון החוץ של האזור, לבטחון ולסדר הציבורי של הישובים, האתרים הצבאיים וישראלים;
(5) בטחון וסדר ציבורי במקומות המצויים תחת אחריות בטחונית של ישראל; וכן
(6) כוחות ותחומי אחריות אחרים הנתונים בידי מפקד כוחות צה"ל באזור לפי הסכם הביניים, לרבות הכוחות ותחומי האחריות שלא הועברו למועצה בהסכם זה" (סעיף 6 למנשר על יהודה והשומרון. הוראה דומה מצויה בסעיף 5 למנשר על אזור חבל עזה).
בכך ניתן ביטוי להמשך סמכותו של המפקד הצבאי על היישובים הישראליים הכוללים את כל היישובים נושא העתירות שלפנינו (ראו פרשת וופא [21]).
(3) ההתיישבות הישראלית ביהודה, בשומרון ובחבל עזה
12. מלחמת ששת הימים הביאה בעקבותיה להתיישבות ישראלית ביהודה, בשומרון ובחבל עזה. מספר המתיישבים הישראלים באזורים אלה נאמד ב-2003 בלמעלה מ-200,000 מתיישבים, ומהם כ-8,000 בחבל עזה (ראו שנתון סטטיסטי לישראל 2004, מס' 55 (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), לוח 2.22). בתשובת המדינה צוין כי "הקמת היישובים הישראליים באזור יהודה והשומרון וחבל עזה הותנתה באישור רשויות המדינה. יתרה מכך, רשויות המדינה היו מעורבות, במידה כזו או אחרת, בהקמת היישובים האמורים, לרבות בדרך של הקצאת תקציבים לצורך כך". המתיישבים הם רובם ככולם אזרחים ישראלים. בשל כך אין הם נופלים בגדר "אנשים מוגנים" (protected persons), כמשמעות דיבור זה באמנת ג'ניבה הרביעית (ראו סעיף 4 לאמנה).