--- סוף עמוד 658 ---
מומחה להערכת חברות מטעם העותרת בבג"ץ 3127/05, אישר בחוות-דעתו מאפריל 2005 כי שימוש בגורם מס אחיד הוא סביר ומוזכר בספרות המקצועית. התרעומת המובעת על-ידיו ועל-ידי אחרים בנושא המס אינה על עצם העובדה שמס מובא בחשבון, אלא על כך שאין מביאים בחשבון בהקשר זה אפשרות של עסק ספציפי לקיזוז הפסדים לצורכי מס. ואולם פרופ' עדן מסביר בחוות-דעתו – וזוהי עמדת המדינה – כי ההפסדים הצפויים לצורכי מס אינם נשללים: בעל העסק יוכל לתבוע אותם מהכנסתו החייבת בעתיד. על כך משיבים העותרים שלא כל עסק יועבר לישראל וימשיך לפעול באותה מתכונת, משום שבסופו של יום, לא תמיד הדבר כדאי.
276. הנחת המוצא במסלול הפיננסי היא שמדובר בעסק מצליח שהיה עתיד לצבור רווחים אלמלא הפינוי, ולא בעסק שהיה צובר הפסדים. על-כן בקביעת שיעור מס אחיד, דבר המקובל בהערכת שווי נכסים, אין כל פסול. אמנם, שיעור המס הוא שיעור נורמטיבי, אך הוא מוכתב על-ידי הוראת החוק. יש בו גם הטבה ביחס למס לעצמאים. העותרת בבג"ץ 3127/05 טענה בתגובתה השנייה כי היה נכון להתחשב בנוסחה בשיעור מס של 5% ולא בשיעור מס של 30%, כפי שקובעת נוסחת החישוב במסלול הפיננסי. כך טוענת היא בשים לב להוראת סעיף 72 לחוק יישום ההתנתקות, שלפיו המס המיוחד על הפיצוי יעמוד על 5%, ולא יוטל על פיצוי לעסק כל מס אחר למעט המס המיוחד. טענה חדשה זו אין בידינו לקבל. הנוסחה שעמדנו עליה לעיל נועדה לתת אומדן לתזרים המזומנים העתידי שהיה צפוי להתקבל מהעסק אלמלא ההתנתקות. לעניין נוסחה זו יש להביא בחשבון את שיעור המס הצפוי בהנחה שאין התנתקות. לעומת זאת המס המיוחד של 5% הוא מס המוטל על סך הפיצוי הכולל בגין ההתנתקות.
מכפיל ענפי ו"תקרות" למקדמי צמיחה ומינוף
277. העותרים טוענים כי יש לאפשר להם להגיש שומה פרטנית. המדינה טוענת לעומתם כי החוק קובע למעשה שומה פרטנית. נתונים שונים שבנוסחה, ובהם הרווח התפעולי הממוצע, מבוססים על נתוני העסק הספציפי ובאים לידי ביטוי בדוחות שהוגשו לרשויות המס. נתונים נוספים העולים מהדוחות הם שיעור הצמיחה, מקדם המינוף, השקעה מצטברת בציוד, הוצאות פחת, מכירות ועוד. המדינה טוענת כי נתונים העולים מהדוחות הם נתונים פרטניים לעסק. אין הם נתונים נורמטיביים בסגנון "מדונם אדמה ניתן להפיק X ק"ג עגבניות". הנתונים שבדוחות שהוגשו לרשויות המס משקפים בסופו של יום, לטענת המדינה, את מה שהצליח הבעלים של העסק להפיק ממנו. בטענה זו יש ממש לגבי רוב מרכיבי הנוסחה, אולם מרכיב המכפיל הענפי הוא נתון נורמטיבי (קבוע). כך גם ה"תקרות" שקובע חוק יישום ההתנתקות למקדמים למכפיל.