(6) כללם של דברים
333. אף שבפרט זה או אחר תיתכן הערכת-חסר (כמו גם הערכת-יתר) של שוויים של עסקים, נחה דעתנו כי החוק קבע מנגנון לפיצוי המעניק, ככלל, "פיצויים הוגנים וראויים"; המחוקק קבע גם מנגנון מתקן ל"מקרים יוצאי דופן" שבהם הוועדה המיוחדת רשאית להגדיל את הפיצוי; אפשרות הפנייה לבית-המשפט, כאמור בפסק-דיננו זה, יש בה כדי להקהות את עוקצה של כל טענה אחרת.
ח. חוקתיות הפיצוי לחקלאים
(1) כללי
334. הנחלות החקלאיות המצויות באזור המפונה מהוות אף הן "עסקים". משכך, נקבע הפיצוי הניתן עבורן בהתאם להוראות חוק יישום ההתנתקות הנוגעות לפיצוי עסקים, בכפוף להוראות הייחודיות שנקבעו בחוק בנוגע לעסקים של חקלאות (ראו: הוראת סעיף 62 לחוק לעניין הגדרת "התקופה הקובעת" לצורך חישוב הרווח התפעולי הממוצע של עסק של חקלאות; הוראת סעיף 70(ג) לחוק לעניין מענק השקעה לעסק של חקלאות והוראת סעיף 6 לתוספת השלישית לעניין הפיצוי עבור חממות). העתירה היחידה שבה הועלו טענות כנגד הוראות הפיצוי הייחודיות הנוגעות לעסקים של חקלאות היא בג"ץ 2252/05, שבה נטענו, בין יתר הטענות, אף טענות כנגד הפיצוי שהחוק מעניק עבור חממות. באשר לטענות אלה יפים הדברים שאמרנו לעיל, בפרק העוסק בפיצוי לעסקים, לעניין הפיצוי עבור הרכוש הקבוע ועבור המלאי ולעניין אפשרות הפנייה לוועדה המיוחדת במקרים שבהם החוק אינו מעניק פיצוי מספק (ראו פיסקאות 309-308 לעיל). לאור זאת איננו רואים צורך לפרט את הטענות הללו ואף לא לחזור על הנימוקים לדחייתן.
335. סוגיית ההסדר שקבע חוק יישום ההתנתקות באשר לחקלאים עולה לפנינו – שלא בהקשר לפיצוי הכספי – בעתירה בבג"ץ 4054/05. עתירה זו הוגשה בשלב מאוחר יחסית, לאחר הדיון הראשון שהתקיים בכל שאר העתירות. העותרים בה הם שלושה
--- סוף עמוד 680 ---
מתיישבים, בעלי נחלות חקלאיות בגוש קטיף, העוסקים בגידולם של תבלינים. אין הם תוקפים בעתירתם מפורשות את נוסחאות הפיצוי הקבועות בחוק בנוגע לעסקים (הגם שהם מציינים, בקצרה וללא הנמקה, כי פיצוי זה אינו מספק). טענתם היא שהסדר הפינוי והפיצוי הקבוע בחוק פוגע אנושות במקור פרנסתם, ודרישתם העיקרית היא שיינתנו להם – תחת הנחלות החקלאיות שאותן עליהם לפנות – נחלות חקלאיות חלופיות, בעלות מאפיינים דומים לנחלות המצויות ברשותם. זאת, עובר למועד הפינוי, ובאופן שיאפשר להם להמשיך ולעסוק ברצף במשלח ידם. יצוין כי טענות דומות הועלו גם בבג"ץ 2252/05.