--- סוף עמוד 711 ---
א' של החלטת הממשלה, אינו מכוון אלא לחלוקת היישובים לארבע קבוצות אך לא להוראות המהות שבו או לנושא תהליך הפינוי בכללו. המדינה עצמה מסכימה כי הוראת סעיף 22(א) לחוק מחייבת קיומו של דיון נפרד בכל אחת מקבוצות היישובים – הלא כן הוא דברו של החוק, שהממשלה "תחליט על פינויה של כל אחת מקבוצות היישובים..." – והפניה זו, למותר לומר, היא להוראותיה המהותיות של החלטת הממשלה.
403. ואולם לגופו של עניין, לא נמצא לנו שהממשלה חרגה בהחלטתה מיום 20.2.2005 ממסגרת הסמכות שנקבעה לה בסעיף 22(א) לחוק. ראשית לכול, הממשלה אמנם החליטה באותה ישיבה עצמה על פינוין של ארבע קבוצות היישובים, ואולם זאת עשתה בארבע החלטות נפרדות. גם הצעת ההחלטה שהועמדה לדיון לפני הממשלה כללה ארבע החלטות נפרדות (נוסף על ההחלטות החמישית והשישית בעניינם של צווי הפינוי והתכנסותה של הממשלה; ראו פיסקה 394 לעיל), וכך קוים הצורך בעריכתו של דיון נפרד בכל אחת מקבוצות היישובים. יתר-על-כן, בישיבת הממשלה מיום 20.2.2005 הובהר לשרים שהממשלה נדרשת להחליט בנפרד בנוגע לכל אחת מארבע קבוצות היישובים המנויות בהחלטת הממשלה מיום 6.6.2004, וכן הוסבר להם כי ניתן לקיים הצבעה לכל קבוצה בנפרד או הצבעה אחת בנוגע לכל הקבוצות. לאחר שהתקיים דיון נפרד בכל אחת מארבע הקבוצות, לא ביקש איש מן השרים הצבעה נפרדת בעניינה של כל קבוצה וקבוצה, ולפיכך נערכה הצבעה אחת בלבד.
404. יתר-על-כן, בכל אחת מארבע ההחלטות בעניינן של ארבע קבוצות היישובים החליטה הממשלה מפורשות כי "הממשלה תשוב ותתכנס בסמוך לפני פינוי קבוצה זו, תדון בנסיבות אותה עת, תבחן ותחליט האם יש בנסיבות אלה כדי להשפיע על הפינוי". בהחלטה זו קיימה הממשלה כהלכה את קביעתה מיום 6.6.2004 – החלטה אשר נתמזגה בהוראת סעיף 22(א) לחוק – כי תחליט "מעת לעת" בשאלת פינויה של קבוצת יישובים זו או אחרת. אכן, צווי הפינוי מדברים על יום פינוי אחד ויחיד, יום 15 באוגוסט 2005, ואולם בתתנו דעתנו על החלטת הממשלה מיום 20.2.2005 נפרש מועד זה בכפיפות להחלטת הממשלה באשר לצורך לקיים דיון נוסף ונפרד בנושא פינויה של כל אחת מקבוצות היישובים.
405. ועוד: סעיף 22(א), כלשונו, אינו מחייב "הליך בטור" למעשה הפינוי, אלא החלטות נפרדות לפינויה של קבוצת יישובים. הדבר הובהר מפורשות לעת הדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט, וכך קוראים אנו בפרוטוקול הוועדה בישיבתה מיום 21.12.2004: