--- סוף עמוד 712 ---
"יצחק לוי: החשש לפי הנוסח של מיקי איתן, שהממשלה יכולה להחליט על שלוש קבוצות יחד.
היו"ר מיכאל איתן: או על אחד.
יצחק לוי: לפי הנספח אין אפשרות כזאת.
סיגל קוגוט: לפי הנספח הם יכולים לעשות כל יום ישיבה ולהחליט.
...
בנימין אלון: החוק מחייב החלטת ממשלה, שתדון אם להמשיך לקבוצה הבאה או לא להמשיך.
סיגל קוגוט: הוא לא מחייב את זה, הוא מחייב כל קבוצה לחוד, אבל הם יכולים, כל חצי יום, לעשות ישיבה ולהחליט על קבוצה אחת.
...
היו"ר יצחק לוי: עד שהיושב-ראש יחזור, אני מבקש בינתיים, ממשרד המשפטים, להבהיר לנו את ההחלטה של הממשלה, כדי שנראה על מה אנחנו מדברים.
יהושע שופמן: קודם כול, ההחלטה של הממשלה מדברת על דיון נפרד בכל אחת מארבע הקבוצות, רק כדי למנוע ספק. לא נאמר, אפילו לא ברמז, שמחליטים לגבי קבוצה אחת, ואם מפנים. אחרי השלמת הפינוי של הקבוצה הזאת, ממשיכים הלאה. זה לא נאמר בכלל. זאת אומרת, הממשלה תחליט לגבי כל אחד בנפרד, אבל היא רשאית לקבוע אותו יום פינוי לכל השטח כולו. ההדרגתיות היא בקבלת ההחלטות ולא בפינוי".
פירוש זה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) מר יהושע שופמן לא נתקבל על דעתה של האופוזיציה, ושעה שהצעת החוק הובאה לקריאה שנייה, הסתייגה סיעת האיחוד הלאומי מניסוחו של סעיף 22 בהציעה שייאמר בו כי "לא תפונה קבוצת ישובים בטרם הופקו לקחים מפינוי קבוצת ישובים קודמת". הסתייגות זו, אשר ביקשה לעגן בחוק מפורשות "הליך בטור" כגירסת העותרים, נדחתה במליאה. בכך יימצא לנו חיזוק לטענת המדינה כי פירושו הנכון והראוי של סעיף 22(א) לחוק יישום ההתנתקות מוליך אל הצורך בקיום דיון נפרד בכל אחת מקבוצות היישובים; לא בקיום ישיבות נפרדות ולא בביצוע פינוי של קבוצת יישובים אחת בטרם החלטה על פינויה של קבוצת יישובים שנייה. החלטת הממשלה מיום 6.6.2004 לא הורתה אפוא על פינויה של
--- סוף עמוד 713 ---
קבוצת יישובים אחת רק לאחר סיום פינויה של קבוצת יישובים קודמת והפקת לקחים מאותו פינוי. גם לאחר דחיית טענתם של העותרים יש טעם בקיומו של דיון נפרד בעניינה של כל קבוצת יישובים, שכן דיון זה עשוי ללמד על הצורך לעמוד על מאפייניה של כל קבוצת יישובים בהקשרים שונים. כך למשל בחינת קיומם של פתרונות לאוכלוסיה המפונה בכל קבוצה, בחינת התקדמות פעילותה של מינהלת סל"ע בנוגע לאותה קבוצה, בחינת היכולת הלוגיסטית לפנות יישובים אלה ואחרים ועוד.