--- סוף עמוד 533 ---
וסביר, וודאי שיש בו להביא את הפגיעה לרמה המקיימת את מבחן המידתיות "במובן הצר". באשר לעבירות הפליליות טוענת המדינה כי אלה נועדו לאפשר את אכיפת הפינוי, העונשים הקבועים בהן אינם חריגים בחומרתם, ופגיעתם בחירות היא מידתית.
(3) העתירות בעניין חוקתיות הפיצוי
31. לעותרים כנגד הסדרי הפיצוי טענות משותפות לגבי חוקתיות ההסדרים, ולצדן טענות מיוחדות לגבי הסדרי הפיצוי השונים – פיצוי בשל בתי מגורים, בשל בתי עסק, בשל נחלות חקלאיות ובשל אובדן פרנסה. טענות המשותפות לעותרים כולם הן כי החוק מביא לפגיעה קשה בזכות הקניין של העותרים, בחופש העיסוק שלהם ובכבודם. הפיצויים בחוק אינם הולמים את עוצמת הפגיעה. מנגנוני הפיצוי אינם עולים בקנה אחד עם מטרתו המוצהרת של החוק ליתן פיצויים הוגנים וראויים ואינם תואמים את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק-יסוד: חופש העיסוק. הפגיעה בזכויות היא בדרך שאינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל ובמידה העולה על הנדרש, ולפיכך אינה חוקתית. טיבה הזמני של התפיסה הלוחמתית, גם אם הוא עשוי להצדיק את עצם מהלך ההתנתקות הוא אינו יכול להצדיק שלילת קניין בלא פיצוי מלא. העותרים מבקשים גם את ביטולם של סעיפים 134 ו- 135 לחוק, המתנים את זכותם של הזכאים לפי החוק להגיש תביעות בהתאם לדין הכללי בוויתור על הפיצויים מכוח החוק. נטען כי כלל הוויתור אינו חוקתי. הכלל סותר עקרון יסוד בדיני ההפקעה של תשלום מיידי של הסכום שאינו שנוי במחלוקת. נשללות גם הזכות החוקתית של פנייה לערכאות, הזכות לפיצויים מלאים בגין פגיעה בקניין והזכות לתרופות שונות בשל עילות חוזיות, נזיקיות, קנייניות ועשיית עושר ולא במשפט. המשמעות המעשית של הכלל היא כבילה לרמות הפיצוי שנקבעו בחוק. העותרים מוסיפים וטוענים כי ענישת מתיישבים בדרך של שלילת פיצויים אינה ראויה ואינה מידתית. שלילה אוטומטית של הוצאות ההובלה וההתארגנות, של מענק הוותק, של הזכאות להלוואה עומדת ושיפוי בגין מס רכישה ממי שלא פינה את ביתו תוך 48 שעות מ"יום הפינוי", אין לה כל הצדקה. ענישה זו, ללא משפט וללא שיקול-דעת, אינה עומדת במבחן פיסקת ההגבלה.
32. המדינה מבקשת לדחות על הסף את העתירות הנוגעות להסדר הפיצויים בטענה כי לעותרים עומדים סעדים חלופיים, וכי טרם מיצו את ההליכים. החוק מעמיד לרשות העותרים מסלול מפורט של סעד חלופי – ועדת זכאות לפי סעיף 10 לחוק וועדה מיוחדת לפי סעיף 137 לחוק. במסגרת מסלולי הפיצויים שנקבעו במפורש בחוק יהיה ניתן להעלות טענות כנגד עצם הזכאות לפיצויים וכנגד גובהם. המדינה מוסיפה וטוענת כי בית-המשפט אינו הפורום הנאות לקביעת הסדרים ראשוניים מסוג זה.