56. נמצא כי הבחינה בדבר חוקתיותו של כל חוק – וממילא, בחינת חוקתיותו של חוק יישום ההתנתקות – נעשית בשלושה שלבים (ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי (להלן – פרשת בנק המזרחי המאוחד [35]); בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר (להלן – פרשת לשכת מנהלי ההשקעות [36]); בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון (להלן – פרשת צמח [37]); בג"ץ 1030/99 ח"כ אורון נ' יו"ר הכנסת (להלן – פרשת אורון [38]); בג"ץ 4769/95 מנחם נ' שר התחבורה (להלן – פרשת מנחם [39])). חלוקה זו נועדה לסייע בניתוח החוקתי. היא באה "...למען בהירות הניתוח ודיוק החשיבה..." (בג"ץ 450/97 תנופה שרותי כוח אדם ואחזקות בע"מ נ' שר העבודה והרווחה (להלן – פרשת תנופה [40]), בעמ' 440). השלב הראשון בוחן אם החוק – בענייננו חוק יישום ההתנתקות – פוגע בזכות אדם המעוגנת בחוק יסוד ומוגנת בו. אם התשובה היא בשלילה, מסתיימת הבחינה החוקתית. אם התשובה היא בחיוב, יש לעבור לשלב השני. השלב השני בוחן אם הפגיעה בזכות האדם החוקתית היא כדין. בשלב זה נבחנת השאלה אם החוק (או חלק ממנו) הפוגע בזכות האדם מקיים את דרישותיה של פיסקת ההגבלה. על מהותה של זו נעמוד בהמשך. אם המסקנה היא כי החוק הפוגע מקיים את דרישותיה של פיסקת ההגבלה, מסתיימת הבחינה החוקתית. לעומת זאת אם החוק הפוגע אינו מקיים את דרישותיה של פיסקת ההגבלה, יש לעבור
--- סוף עמוד 544 ---
לשלב השלישי. שלב זה בוחן את תוצאות אי-החוקתיות. זהו השלב של הסעד. נעמוד בקצרה על שלבים אלה.
(2) שלב ראשון: הפגיעה בזכות יסוד
57. בשלב הראשון נבחנת השאלה אם חוק – ובענייננו חוק יישום ההתנתקות – פוגע בזכות אדם המוגנת בחוק יסוד. שאלה זו נחלקת בענייננו לשתי שאלות משנה: האחת, אם זכויות האדם המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-יסוד: חופש העיסוק חלות על מתיישבים ישראלים בשטח המפונה. שאלה זו מיוחדת היא לעתירות שלפנינו. אם התשובה לשאלת משנה זו היא בחיוב, מתעוררת שאלת המשנה השנייה. שאלה זו, שהיא כללית וחלה בכל מקרה של טענה חוקתית, בוחנת את הזכויות המעוגנות בחוקי היסוד אשר בהם פגע, לפי הטענה, החוק הפוגע. ביקורת שיפוטית תידרש רק אם יימצא שחוק פוגע פגיעה ממשית בזכויות המוגנות; אין די בפגיעה של מה בכך (פרשת בנק המזרחי המאוחד [35], בעמ' 431). אם התשובה המתקבלת משתי שאלות אלה היא בחיוב, יש לעבור לשלב השני בבחינה החוקתית.