108. לא נוכל ללכת בדרך המוצעת לנו על-ידי העותרים. עמדתו של בית-משפט זה מיום הקמתו הייתה כי החזקה פועלת לטובת הסתמכות על מומחי הביטחון מטעם המדינה, אשר עליהם מוטלת האחריות להגשמת מדיניות הביטחון. נדרשות ראיות כבדות משקל כדי לסתור חזקה זו. עמד על כך השופט ויתקון בפרשת דויקאת [2], בעמ' 25 באומרו:
"בעניני ביטחון, כאשר העותר מסתמך על חוות דעתו של מומחה לעניני ביטחון, ואילו המשיב מסתמך על חוות דעתו של האיש שהוא גם מומחה וגם האחראי למצב הביטחון במדינה, טבעי הדבר שניתן משקל מיוחד לדעתו של זה האחרון".
וברוח דומה ציין מ"מ הנשיא לנדוי בפרשה אחרת:
"הוגש תצהיר נגדי לסתירת הטענות הללו, שנתן מר מתתיהו פלד, שהוא אלוף במילואים. הוא פוסל את השיקולים שהסביר אלוף מט בתצהירו אחד אחד ותומך בטיעונם של העותרים שהמשיבים משתמשים בטעמים צבאיים מדומים כדי להצדיק התישבות אזרחית שאינה מותרת בשטח מוחזק אלא
--- סוף עמוד 574 ---
למטרות צבאיות. במחלוקת כזאת בשאלות צבאיות-מקצועיות, שבה אין לבית-משפט ידיעה מבוססת משלו, נעמיד את המצהיר מטעם המשיבים, המדבר בשם אלה המופקדים בפועל על שמירת הביטחון בשטחים המוחזקים ובפנים הקו הירוק, בחזקתו שטעמיו המקצועיים הם טעמים כנים. דרושות ראיות משכנעות מאד כדי לסתור חזקה זו" (פרשת עמירה [32], בעמ' 93-92).
ועל אותו עיקרון חזר בית-משפט זה לאחרונה בפרשת בית סוריק [13], שעניינה שיקולי הביטחון באשר לגדר ההפרדה. וכך נפסק מפי הנשיא ברק, בעמ' 844:
"ניצבים אנו אפוא בפני חוות-דעת צבאיות סותרות באשר להיבטים הצבאיים של מתווה גדר ההפרדה. חוות-דעת אלה מבוססות על תפיסות צבאיות נוגדות. כך למשל המפקד הצבאי סבור כי יש להרחיק את גדר ההפרדה מבתי יישובים יהודיים כדי להבטיח מרחב ביטחון שיאפשר מרדף אחרי מחבלים לאחר שיצליחו לעבור את גדר ההפרדה, ויש להבטיח כי שטחים שולטים ייכללו במסגרת הגדר. כדי להשיג מטרות אלה אין מנוס לעתים מבניית גדר ההפרדה בקירבת בתיהם של התושבים המקומיים. לעומתו סבורים המומחים הצבאיים של המועצה לשלום ולביטחון כי יש להרחיק את גדר ההפרדה מבתיהם של התושבים המקומיים, שכן הקירבה מסוכנת היא לביטחון. שטחים שולטים ניתנים לתפיסה בלא צורך לכוללם במסגרת הגדר. במצב דברים זה החופשיים אנו לאמץ לעצמנו את חוות-הדעת של המועצה לשלום ולביטחון? תשובתנו היא בשלילה. ביסוד גישתנו זו עומדת התפיסה, המאפיינת את פסיקתו של בית-משפט זה, ולפיה עלינו לתת משקל מיוחד לחוות-דעתו הצבאית של הגורם אשר עליו מוטלת האחריות לביטחון".