"המאטריה היא מאטריה של מדיניות ופוליטיקה; החומר העושה את הממשלה הוא חומר של מדיניות ופוליטיקה; האטמוספירה היא אטמוספירה של מדיניות ופוליטיקה...
...
כך היא האטמוספירה המשפטית, וכן הוא פיקוחו של בית-המשפט. אכן, עוצמת פיקוחו של בית-המשפט תיגזר, בין השאר, מרוחבה ומעומקה של סמכות הרשות המוסמכת, וביחס הפוך כמובן" (פרשת פוקס [63],
בעמ' 472-471).
אכן, היקף שיקול-הדעת של הממשלה והכנסת הוא רחב ומקיף, ואילו היקף הביקורת השיפוטית הוא צר ומצומצם (ראו פיסקה 74 לעיל).
106. נוכל להדגים זאת בשתי סוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים בעתירות שלפנינו. נפתח בשיקול המדיני. המדינה טוענת כי תכנית ההתנתקות תשפר את מערכת היחסים המדיניים של ישראל עם מדינות העולם, בכלל, ועם שכנותיה המדינות הערביות (מצרים וירדן), בפרט. היא כבר הביאה להכרה של נשיא ארצות-הברית בחלק מעמדותיה של ישראל באשר להסדר הקבע. ביטול התכנית או דחייתה יביאו לנזק מדיני רב. העותרים טוענים כי התכנית פוגעת ביתרונות המדיניים של ישראל. היא לא הביאה לשיפור של ממש בתמיכה הבין-לאומית בישראל. התכלית המדינית שולית ואף מוטלת בספק. כיצד נוכל להכריע בשאלה הניצבת בפנינו? השיקולים רוויים בטיעונים מדיניים; מידת ההסתברות שלהם משתנה בטווח הקצר והרחוק; הם מותנים בגורמים רבים ומגוונים. ההכרעה בכל אלה היא בידי הכנסת והממשלה. בית-המשפט יכול לפעול רק במקרים הקיצוניים ויוצאי הדופן. המקרה שלפנינו אינו נופל לקטגוריה צרה זו. נעשה תפקידנו פלסתר ונפגע בסמכויותיהן של הרשות המחוקקת ושל הרשות המבצעת אם נכניס ראשינו במחלוקות מדיניות קשות אלה.
--- סוף עמוד 573 ---
107. נעבור לשיקולים הביטחוניים. המדינה טוענת כי תכנית ההתנתקות תשפר את המצב הביטחוני, משום שהחיכוך עם האוכלוסיה הפלסטינית יפחת; משום שהסיכון לחיילי צה"ל יקטן; משום שהסיכון לאוכלוסיה האזרחית בשטח המפונה יקטן ביותר. כן מדגישה המדינה כי הפינוי ישפר את מרקם החיים של התושבים הפלסטיניים ויפחית את רצונם לפגוע באוכלוסיה ישראלית. כן תביא התכנית לצמצום סדר הכוחות של הצבא. לעומתם, טוענים העותרים כי תכנית ההתנתקות תעודד את אוייבי ישראל, אשר יגיעו למסקנה כי הטרור הצליח, ואיום הטרור על ישראל יגדל; היא תגדיל את הסיכון הביטחוני ליישובים הישראליים הסמוכים לשטח המפונה; היא לא תקטין את החיכוך בין כוחות הצבא לבין האוכלוסיה הפלסטינית, שכן הפינוי יאפשר חידוש תשתיות הטרור ויצריך כניסה מחודשת של הצבא לשטח המפונה במאבק נגד המחבלים. לעניין זה אנו מתבקשים על-ידי העותרים שלא לסמוך על המומחים הביטחוניים של המדינה. העותרים מציינים לפנינו כי הגורם הביטחוני שהציג את ההיבט הביטחוני בפני ועדת החוץ והביטחון היה זוטר בדרגתו ומאופק בדבריו. לטענתם, גורמים ביטחוניים בכירים במערכת הביטחון הביעו חששות מפני תכנית ההתנתקות, אך קולם לא נשמע. העותרים הציגו בפנינו חוות-דעת ביטחונית של אלוף (מיל') י' עמידרור, המתריע בפני הסיכונים הביטחוניים של תכנית ההתנתקות.