176. טענתם העיקרית של העותרים בעניין השמאי הממשלתי הייתה כי הפקדת ההכרעה השמאית בידיו מעוררת חשש ממשי מפני משוא פנים וניגוד עניינים עקב כך שהשומה הפרטנית תהיה מוטה לטובת המדינה שבשמה הוא פועל. לא מצאנו ממש בטענה זו. השמאי הממשלתי כמוהו כאורגן של ועדת הזכאות הפועלת כזרוע של המינהלה. עליו הוטל לבצע את השמאויות בענייני מקרקעין עבור המינהלה
--- סוף עמוד 611 ---
(סעיף 4(ב)(3)). גם בכל הנוגע לשומות הפרטניות עורך השמאי הממשלתי את השומה מטעמה של המינהלה ועבורה. הלכה פסוקה היא כי אין פסול בכך שלצורך קבלת הכרעות בעניינים הדורשים מומחיות מקצועית מקבל הגוף המינהלי את הכרעתו של המומחה מטעמו ונשען על מיומנותו המקצועית (ראו והשוו: דברי השופט ויתקון בבג"ץ 77/58 טחן בע"מ נ' שר-העבודה [138], בעמ' 83; דברי השופט ח' כהן בבג"ץ 13/80 "נון" תעשיית שמורים בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות [139], בעמ' 696; דברי השופט אור בבג"ץ 678/88 כפר ורדים נ' שר האוצר [140], בעמ' 507-506; דברי השופט ברק בבג"ץ 2400/91 בוני בנין ופתוח בפתח-תקוה בע"מ נ' עיריית נתניה [141], בעמ' 73-72).
177. על השמאי הממשלתי מוטלת החובה לקיים הליך שמאי שבמסגרתו תינתן לתובעים שמיעה הוגנת ואפשרות הבאת ראיות והגשת חוות-דעת שמאיות פרטיות מטעמם. זאת ועוד, השמאי הממשלתי הוא הפוסק הקובע מטעם המדינה בשומות הפרטניות, אולם הכרעתו נתונה לביקורת שיפוטית-ערעורית שמפעיל בית-משפט השלום על החלטותיה של ועדת הזכאות. ברי כי כל החומר הראייתי שהובא בפני השמאי הממשלתי ובפני ועדות הזכאות, מועבר לעיונו של בית-משפט השלום. בידו לבחון את הכרעת השמאי הממשלתי אל מול מכלול החומר שבפניו, לרבות חוות-הדעת השמאיות הפרטיות במסגרת הליך הערעור המתקיים בפניו (סעיף 17(ג)). הנה-כי-כן, השמאי הממשלתי קובע את השומה הפרטנית מטעם המינהלה, אך הכרעתו נתונה לביקורת ערכאת הערעור (ראו והשוו דברי השופט זמיר בבג"ץ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח [142], בעמ' 659-658). אשר-על-כן אין במילוי תפקידו של השמאי משום ניגוד עניינים, ואף אין מתקיימת פגיעה בזכות להליך הוגן שיש בה להקים עילה חוקתית להתערבותנו בחוק. לפיכך דין טענותיהם של העותרים בעניין זה להידחות.
הוועדה המיוחדת
178. במסגרת מנגנון ההכרעה שנקבע בחוק בנוגע לתביעות הפיצויים הקים המחוקק גוף נוסף – הוועדה המיוחדת – שהרכבו וסמכויותיו מייחדים אותו כוועדה שתפקידה להכריע במקרים חריגים. הוראת סעיף 137 בפרק ח' לחוק יישום ההתנתקות דנה בהרכבה של הוועדה המיוחדת ובסמכויותיה. הוועדה הינה רמת דרג ביחס לוועדות הזכאות, והיא מתמנית על-ידי ראש-הממשלה. חברי הוועדה הינם מנהל המינהלה או המשנה שלו, המכהן כיושב-ראש הוועדה; משפטן שימונה באישור היועץ המשפטי לממשלה; נציג החשב הכללי במשרד האוצר; נציג ציבור בעל ניסיון מתאים שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש-המועצה האזורית שומרון או עם ראש-המועצה