174. בהתחשב בכל האמור עד כה מתבקשות שתי מסקנות: ראשית, יש לדחות את טענת העותרים שלפיה הקמתן של ועדות הזכאות פגעה שלא כדין בזכות הגישה לערכאות. טענה זו חסרת בסיס בהתחשב בזכות הערעור הכפולה הנתונה, לפי החוק, על הכרעותיהן של ועדות הזכאות – תחילה לבית-משפט השלום ואחר כך לבית-המשפט המחוזי – תוך אפשרות להגשת ערעור ברשות בפני בית-המשפט העליון. משלא הוכחה פגיעה בזכות הגישה לערכאות כנטען על-ידי העותרים, אין צורך שנכריע בשאלת היקף ההגנה החוקתית הנתונה לזכות האמורה (ראו בעניין זה: דברי השופט גרוניס ברע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים [132]; דברי השופטת פרוקצ'יה ברע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון [133]; דברי השופט מצא ברע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרוייקטים (בנייה) 1989 בע"מ נ' מצפה כנרת 1995 בע"מ [134], בעמ' 164-163; דברי הנשיא ברק בע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים [135], בעמ' 461-460; דברי השופט א' גולדברג בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ [136],
--- סוף עמוד 610 ---
בעמ' 590 וכן דבריו של השופט מ' חשין, שם, בעמ' 629; ש' לוין "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים" [264], בעמ' 452; י' רבין "זכות הגישה לערכאות" כזכות חוקתית [239], בעמ' 139 ואילך והאסמכתאות המובאות שם). שנית, נוכח העובדה כי מכלול החומר הראייתי הרלוונטי להכרעה בערעור על החלטותיה של ועדת הזכאות מובא לעיונו של בית-משפט השלום, ובהתחשב בכך שלבית-המשפט שיקול-דעת בקבלת ראיות ובגביית עדויות בנסיבות מתאימות, אין כל יסוד לטענות כנגד הגינותם של הליכי ההכרעה בתביעות הפיצויים, ואף אלה דינן להידחות. אשר-על-כן ונוכח מכלול הטעמים שהובאו לא מצאנו עילה להתערבות בדבר המחוקק בכל הנוגע לוועדות הזכאות ולמנגנון הערעור על החלטותיהן.
השמאי הממשלתי הראשי
175. במסגרת מנגנון ההכרעה בתביעות הפיצויים ייחד המחוקק תפקיד לשמאי הממשלתי הראשי. השמאי הממשלתי הראשי הוא האחראי לכל שירותי שומת המקרקעין עבור משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים (ראו עע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים [137]). תפקידו המרכזי לפי חוק יישום ההתנתקות הוא בקביעת השומות הפרטניות מקום שהחוק מאפשר עריכת שומה פרטנית. המחוקק קבע אפשרות בחירה בשומה פרטנית לעניין פיצויים בשל בית מגורים (סעיף 37(א)) וכן לעניינים מיוחדים נוספים על-פי בקשת התובע המעוניין בכך (ראו למשל: סעיף 80(ב) לעניין מוסד ציבור; סעיף 84(ג) לעניין אגודה שיתופית התיישבותית וכן סעיף 3(א)(5) לתוספת השלישית לחוק לעניין החלופה של פיצוי בגין "קרקע אחרת" של עסק). על-פי האמור בחוק, מוסמך השמאי הממשלתי הראשי או נציגו לקבוע שומה בהתאם לכללי שמאות מקובלים לאחר שנתן לזכאי הזדמנות להביא ראיות ומסמכים, לרבות שמאויות מטעמו (סעיף 4(א) לתוספת השניה לחוק). למותר לציין כי בעריכת השומה הפרטנית על השמאי הממשלתי לשקול את מכלול החומר הראייתי שבפניו, לרבות השמאויות הפרטיות שהוגשו לו. על-פי השומה שיקבע השמאי הממשלתי תכריע ועדת הזכאות בתביעת הפיצויים שהוגשה לה, והכרעתה תהא נתונה לערעור בפני בית-משפט השלום כמפורט לעיל.