--- סוף עמוד 31 ---
טו. עוזרי עמד על זימונו של מומחה בית המשפט – ד"ר בר שיש אך בחקירתו לא שאל אותו ולו שאלה אחת בנוגע לכמויות האפרוחים אותן ניתן להכניס בכל מדגר. ידוע כי הימנעות צד מחקירת עד בעניין מסוים מקימה הנחה כי אם היה נשאל העד על אותו העניין הייתה תשובתו תומכת בגרסת הצד שכנגד.
טז. הוכח כי עוזרי לא שילם את מלוא חלקו (3 מיליון) בהקמת החווה בשדה יואב. מעיון בכרטסת אדק (החברה שהקימה את החווה בשדה יואב) נמצא כי היא זיכתה את עוזרי בסך של 1,180,000 ש" ח כשלאחר הזיכוי נותרה יתרת זכות בסך של 955,000 ₪. בכך נמצא כי עוזרי הצליח להוציא מזילברמן במרמה 1.4 מיליון ₪, שכן אם עוזרי לא השקיע 3 מיליון ₪ כמתחייב, זילברמן לא היו נדרשים לשלם לאדק 1.4 מיליון ₪.
יז. עוזרי הפר את התחייבותו לפרוע לזילברמן את חובותיהם לנושים או לגבש הסדרי נושים וגרם לזילברמן להפר התחייבותו כלפי צדדים שלישיים. משכך יש לחייב את עוזרי, בין מכוח הפרת התחייבותו ובין מכוח היותו "שותף" בהתאם לסעיף 20 לפקודת השותפויות ולהורות לו לפרוע את כל החובות הקיימים של זילברמן.
יח. זילברמן ביטלו כדין את ההסכמים עם עוזרי.
יט. בטרם הגשת התביעה דנא, הגיש עוזרי תחילה תביעה לבית משפט השלום בנתניה ולאחר מכן לבית משפט השלום בבאר שבע, שם הצהיר כי נכון ליום 9.9.2013 כל הנזק שנגרם לו הצטבר ל-100,000 ₪ ואולם בחלוף חודשיים ועם הגשת התביעה דנא הועמד הנזק על 9,000,000 ₪. בהתאם לתקנות 44-45 לתקנות סדר הדין האזרחי עוזרי מיצב את עילות התביעה שיש לו כלפי זילברמן ומשכך הוא אינו רשאי לתבוע את זילברמן על סך של יותר מ-100,000 ₪ שעה שלא קיבל היתר לפיצול סעדים.
כ. לא הוכחה ולו ברמז תשתית לחיוב אישי ו/או הרמת מסך (כפולה).
כא. כל המגדלים הפועלים בענף מקימים את חוות הלולים שלהם באמצעות מימון שנפרע דרך עמלת המגדל המשולמת להם. כלומר זילברמן אינם אנשי עסקים שפעלו במימון דק אלא מגדלים שפעלו באופן הנהוג והמקובל בענף.
כב. עוזרי לא עמד בנטל ההוכחה המוגבר של כל טענות המרמה שהטיח בזילברמן.
כג. משכך יש לחייב את עוזרי לפצות את התובעים שכנגד בגין רכיבי הנזק הבאים:
1. בגין הפחתה שלא כדין של העמלה שעוזרי התחייב לה בשדה יואב עד הגשת התביעה בסך 1,579,112 ₪.
--- סוף עמוד 32 ---
2. בגין אי תשלום עמלת גידול ממועד הגשת התביעה עד למתן פסק הדין – 77,520 ₪ במכפלת 14 מדגרים עד כה.