110. ביום 3.9.2013 נשלח מכתב מאת בא כוח החווה לפיטום אל קבוצת משחטות עופות בדבר הפרה של ההסכם מיום 11.11.2010 וזה מיום 22.1.2013, וכי יש לבטל את כל ההתקשרויות בין הצדדים עקב הפרת ההסכמות החוזיות, זאת בטענה כי קבוצת משחטות סירבה לממן תשלום חובות וצרכים חיוניים של זילברמן והחווה לפיטום, למרות שהתחייבה לעשות כן, וניסתה להשתלט על עסקיהם של זילברמן.
111. בתשובה של קיבוץ שדה יואב מיום 10.9.2013 לעוזרי נטען כי לא נחתם כל הסכם בין הקיבוץ לבין ברקאי ומשכך לא ברור לאיזה שיתוף פעולה מצפה מאת הקיבוץ. כמו כן נטען באותו מכתב, כי אין בכוונת הקיבוץ להתערב בסכסוך שבין ברקאי ובין החווה לפיטום עופות.
112. עינינו הרואות, כי החווה לפיטום הודיעה לקבוצת משחטות עופות כי החוזה בין הצדדים מבוטל מחמת הפרתו, בעוד שבמסגרת תביעתה עתרה זו לפיצויי קיום. עיון בפסיקה מעלה כי במקרים המתאימים, שליחת הודעת ביטול בעבר אינה מאיינת את זכות הנפגע לתבוע פיצויי קיום במועד מאוחר יותר. וביתר פירוט.
--- סוף עמוד 52 ---
113. אומנם ידוע כי צד לחוזה אשר משתמש בזכותו לביטול החוזה אינו רשאי לאחר מכן לחזור בו מבחירתו ולדרוש את קיום החוזה (ע"א 701/88 שיף נ' עיזבון המנוח אברהם גינדי (7.11.1991)). עם זאת נקבע בע"א 8850/10 שיר משכנות ותיקים בע"מ נ' הליגה למניעת מחלות ריאה תל אביב (20.8.2013) כי "כאשר הסעדים המבוקשים מושתתים על אינטרסים סותרים, אך הם אינם בלתי-אפשריים יחדיו במובן המעשי, אין מניעה עקרונית א-פריורית לקבלם יחד...". עוד נפסק שם כי מטרתם העיקרית של הפיצויים היא הגנה על אינטרס הקיום שלעיתים מכונה "אינטרס הצפייה" של הנפגע. כמו כן בע"א 8946/04 Warner Bros. International Television Distribution נ' רו"ח צבי יוכמן נאמן ומנהל מיוחד של תבל, גוונים וגוונים קריות (1.8.2010) נפסק: "העובדה שחוזה בוטל על-ידי הנפגע, ועקב כך צמחה חובת השבה, אינה גורעת מזכותו של הנפגע לתבוע פיצויים בגין הפרת החוזה, כולל פיצויי קיום. פיצויי קיום נועדו להציב את הנפגע בנקודה בה הוא היה אלמלא הופר החוזה. בכך באה לידי ביטוי ההגנה שפורש המשפט על האינטרס הציפייה של צדדים לחוזה (ראו, ע"א 1846/92 לוי נ' מבט בנייה בע"מ, פ"ד מז (4) 49, 54- 57 (1993))".
114. בהתאם לסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) ועקרון העל בדיני הנזיקין של החזרת המצב , לשם העמדת הנפגע מהפרת החוזה במצב בו היה אם החוזה היה מקוים, במקרים בהם הוכחה הפרת החוזה והוכח גם כן קשר סיבתי בין ההפרה לנזק ואת היכולת לצפות את הנזק על-ידי הצד המפר - עדיף לפסוק פיצויי קיום, ולא פיצויי הסתמכות אשר ייפסקו רק במקרים בהם ישנו קושי בהוכחת שיעורם של פיצויי הקיום (ת.א. (חי') 437/00 גרניט הגליל בע"מ נ' שיש אלוני בע"מ (2.3.2006)).