דחיית התביעה האישית נגד עוזרי:
210. הן התביעה והן התביעה שכנגד הוגשו לא רק כנגד החברות המתקשרות בהסכמי הגידול, אלא גם כנגד בעליהן – עוזרי וזילברמן. באשר לתביעה שכנגד, וככל שהחווה לפיטום וזילברמן ביקשו להטיל אחריות אישית על עוזרי, הרי שלא עלה בידיהם להוכיח כי התקיימה מערכת נתונים החורגת מגדר פעילותו הרגילה והשגרתית של נושא משרה בחברה. כמו כן אין די בכך שעוזרי הינו הבעלים של ברקאי ופטם המשק ומנהלן, אלא שיש ליתן את הדעת לכלל הנסיבות , ולבחון האם ביסוד ההתאגדות עמדו שיקולים שאינם כשרים וכי נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות. במקרה דנן הראיות אינן מגלות שכך נעשה.
ממילא, טענות אלה נטענו בלשון רפה, גם בתביעה, גם בסיכומים, והם לא קיבלו ביטוי ותימוכין במסגרת תשתית הראיות שהונחה בפני.
באשר לזילברמן, אשר בחרו להגיש את התביעה שכנגד בשמם, גם כאן עילת התביעה היא של החווה לפיטום, ולא אישית של זילברמן. מכאן, שהפיצוי שייפסק ושיושת על קבוצת משחטות יהא לטובת החוות לפיטום בלבד. זילברמן לא הראו במסגרת תביעתם, ולא הוכיחו באיות שהציגו מדוע נובעת להם באופן אישי זכאות לקבלת סעד.
פיצול סעדים:
211. החווה לפיטום וזילברמן עתרו במסגרת סיכומיהם לפיצול סעדים, לאחר שתתקבל ההכרעה בדבר זהות הגורם שזכאי להחזיק בחוות (בשדה יואב ובגבעת חיים) ולאחר שיינתנו החשבונות המתאימים. כמו כן עתרו אלו למינוי שמאי אשר יעריך את הנזקים בחווה בגבעת חיים לאחר שעוזרי נכנס בנעליהם אל מול הקיבוץ, כמו גם לצורך הערכת נזקים נוספים בחוות, ואומדן השקעות הצדדים לצורך שיפוץ ותחזוקת החוות.
קבוצת משחטות עופות ועוזרי התנגדו לכך, לטענתם, מאחר ובקשה זו הועלתה לראשונה במסגרת הסיכומים, ללא הגשת בקשה מתאימה במסגרת ההליך. כמו כן טענו כי התובעים שכנגד בחרו לצמצם תביעתם מ-18,000,000 ₪ ל-3,000,000 משיקולי אגרה, וגם משכך אין להתיר להם לפצל סעדיהם.
212. אני דוחה הבקשה לפיצול סעדים. בניגוד לנטען, אכן נכללה בקשה בכותרת זו בכתב התביעה שכנגד של החווה לפיטום וזילברמן. ברם, בכתב התביעה האמור, שמעיקרו של דבר הוגש בגין
--- סוף עמוד 85 ---
הנזקים שמקורם במערכת ההסכמית ובהתנהלות של הצדדים בגדרה (ראה סעיף 42 לכתב התביעה שכנגד), נתבקש לפצל רק את הסעד הכספי של הנזקים עצמם, ושכאמור, הם הם שנתבעו שם.
213. ברע"א 7437/13 פלונית נ' מנחם (5.3.2014) נקבע כדלקמן: "כלל הוא, כי על תובע לתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת תביעה אחת, ואם לא עשה כן, מנוע הוא מלשוב ולתבוע את אשר החסיר...כך גם אין לפצל סעד אחד לסעדי משנה אחדים; למשל לא ניתן לתבוע סעד של פיצויים על דרך חלוקתו לסכומים ולהגיש תביעה נפרדת בגין כל סכום...כאשר מדובר בסעדים שונים, מה שאין כן באותו סעד, רשאי התובע לבקש היתר לפיצול סעדים...אולם, כאמור לא ניתן לקבל היתר לפיצול סעדים, כאשר מדובר בפיצול של אותו סעד... "עילה" בהקשר זה "היא כל אשר בלשון בני אדם נחשב לסיבה הדומיננטית של התביעה או התביעות שהוגשו"...לצרכי בחינתה של "זהות העילה" המבחן הוא רחב ביותר, והשיקול המנחה הוא, שהנתבע לא יוטרד בתביעות שונות בגין אותו מעשה...ככל שהתובע אינו ממצה את זכותו למלוא הסעד, רואים אותו כמוותר על היתרה, והוא מנוע מתביעת החלק הנותר בתביעה נפרדת לאחר מכן. הדבר חשוב הן משיקולי צדק כלפי הנתבע, הן משיקולי יעילות, כדי למנוע סדרות נמשכות של התדיינויות..." (ראה ההפניות בגוף פסק הדין).