פסקי דין

תא (ת"א) 45271-12-17 עירית תל-אביב-יפו נ' שאשועה אחזקות בע"מ - חלק 3

04 אפריל 2020
הדפסה

10. סעיף 119 א (א)(3) קובע כי "...היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה".

11. מסעיף 8 (ג) עולה כי יש צורך בקיומם של מספר תנאים לצורך גביית חוב הארנונה מבעל השליטה כדלקמן: מדובר בנכס שאינו משמש למגורים; המחזיק בנכס הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן; המחזיק לא שילם את חוב הארנונה שהוטל עליו; חוב הארנונה הוא סופי. אם התקיימו כל אלה ניתן יהיה לגבות את החוב מבעל השליטה ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות שפורטו בסעיף 119א, קרי כי החברה התפרקה או הפסיקה את פעילותה מבלי לשלם את החוב. במקרה כזה קמה חזקה כי נכסי החברה הועברו לבעל השליטה אלא אם כן יוכח אחרת.

12. הנטל לסתירת חזקה זו מוטל על בעל השליטה, הן לגבי עצם ההעברה והן לגבי כך שנעשתה שלא בתמורה או בתמורה חלקית (ראו רע"א 7392/12 חיים רומנו נ' עיריית יהוד מונסון (פורסם במאגר משפטי) שדחה את בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"א 23647-03-11). ככל שבעל השליטה לא עומד בנטל זה, הרשות המקומית רשאית לגבות את מלוא חוב הארנונה בלי קשר להיקף הנכסים שהועברו בפועל (ראו: ע"א (ת"א) 2139/08 דן הלל נ' מועצה מקומית כפר שמריהו (פורסם במאגר משפטי, להלן: "עניין דן הלל").

13. ומן הכלל אל הפרט: במקרה דנן, אין מחלוקת כי הנתבעת היא בעלת השליטה בחברה בשיעור של 100% מהמניות ורשומה כדירקטורית שלה.

בנוסף, אין ספק כי מדובר בנכסים שאינם למגורים המוחזקים על ידי החברה שהינה חברה פרטית שאינה דייר מוגן .

לעניין היותה של החברה מחזיקה בנכסים, יצוין כי על פי הרישומים בספרי התובעת, החברה החזיקה בנכסים אלה. יתרה מכך, החברה אף שילמה את מיסי הארנונה לגבי הנכסים עד לשנה 2016. הנתבעת טענה כי התובעת הוסיפה לחייבה בתשלומי ארנונה בגין הנכס ברחוב לוינסקי בתל אביב גם לאחר שחדלה מלהחזיק בו. אני דוחה טענה זו. על פי סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות על החברה או הנתבעת כנציגה שלה היה להודיע על חדילה מהחזקה או העברת החזקה בנכס לגורם אחר (ראו גם עדותו בתצהיר של מר שר ישראל). זאת ועוד, כפי שציינה התובעת בסיכומיה, הנתבעת לא הוכיחה כי התקיימו בענייננו נסיבות חריגות המצדיקות הטלת אחריות זו על התובעת לעדכן רישומיה (ראו לעניין זה בר"מ 867/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

עמוד הקודם123
4...9עמוד הבא