תמצית הטענות
31. הבקשה הוגשה בטענה כי פעולות שונות של המשיבים, בתפקידם כחברי דירקטוריון וכיושבי ראש הדירקטוריון, או מכוח היותם בעלי שליטה בחברה, מהווים קיפוח של שאר בעלי המניות בחברה. המבקש מפרט אירועים שונים שכל אחד מהם, וכולם יחדיו, מהווים פעילות המקפחת את בעלי המניות. המבקש ממקד טענותיו בארבע קבוצות של אירועים, אשר הביאו בסופו של יום להשתלטות של המשיבים על פעילות החברה וריקונה מכל תוכן.
קבוצה הראשונה של אירועים עליה מצביע המבקש כוללת את ההנפקות השונות של המניות לציבור ובעלי המניות, החל מספטמבר 2014, שבגדרן הוצעו מניותה החברה במחיר הנופל מערכן במסחר בבורסה. הנפקות אלו, בשיטת המכרז שבהן צוין מחיר מזערי נמוך, הביאו לטענתו, לירידת ערך המניות ולפגיעה בבעלי המניות. נטען עוד כי במהלך ההנפקות האמורות "אספו" המשיבים מניות עד כי חלקם בהחזקת המניות, ובעיקר חלקו של מסיאס, הלך וגדל, ובסופו של יום מסיאס השיג שליטה בחברה.
32. קבוצה שנייה של טענות עוסקת באירועים שהביאו בסופו של יום להעברת המסחר במניות החברה לרשימת השימור. נטען כי המשיבים, כמי שהיו נושאי משרה ובעלי השליטה בחברה, לא נקטו בפעולות נדרשות למנוע את המעבר לרשימת השימור. העברת המסחר לרשימת השימור פגעה בסחירות של המניות ועל כן גרמה נזק לבעלי המניות.
33. טענות נוספות נוגעות להשתלטות מסיאס על החברה. נטען כי מסיאס רכש, במסגרת הנפקת הזכויות וההנפקות לציבור, מניות שהביאו אותו למעמד של בעל שליטה בחברה. מסיאס לא רכש את השליטה בדרך של הצעת רכש מיוחדת כנדרש לפי סעיף 328 לחוק החברות והפר התחייבות שניתנה על ידו לרשות ניירות ערך ולבעלי המניות להציע הצעת רכש מיוחדת שכזו.
לבסוף נטען כי כל מהלכי המשיבים אשר הגישו בשם החברה את הבקשה לאישור הסדר עם בעלי המניות (פר"ק 61472-01-17) ולאחר מכן בקשה לאישור הסדר נושים (פר"ק 64225-09-17) נועדו להבטיח את רכישת פעילות החברה על ידי המשיבים, ריקון החברה מתוכן, וקיפוח כל בעלי המניות.
34. המבקש טוען כי יש להתבונן על כל מסכת האירועים ולהסיק ממנה את המסקנה המתבקשת (לשיטתו) לפיה כל הפעולות נועדו לתכלית אחת: השתלטות על החברה והפיכתה לחברה פרטית. עוד טען כי יש לראות במעשי המשיבים משום הפרת חובת האמון וחובת הזהירות שלהם כלפי החברה וכלפי בעלי המניות.
35. המשיבים מצידם טוענים כי דין בקשת האישור להידחות. לטענת המשיבים הם עשו ככל יכולתם על מנת לגייס הון לחברה ולאפשר את המשך תפקודה. המשיבים מדגישים כי החברה היא חברת הזנק (סטרט-אפ) אשר חייבת לגייס מזומנים למימון פעילותה ולכן חייבת לפעול לגיוס הון. המשיבים מבהירים כי כל ההחלטות לגיוס ההון מהציבור התקבלו על ידי דירקטוריון החברה ונושאי המשרה בתום לב, לאחר קבלת כל המידע, בחינת חלופות שונות, ובחירה בחלופה שנועדה למקסם את הגיוס. קביעת מחירים מזעריים בהנפקות, ושיטת הגיוס במכרז, נבחרו על פי מיטב שיקול הדעת של הדירקטוריון ולאחר קבלת יעוץ כדין. עוד נטען כי כל ההחלטות חוסות תחת הכלל בדבר שיקול הדעת העסקי, ועל-כן בית המשפט ימנע מלהטיל אחריות בגין החלטות שכאלו.