10. אשר על כן, הטענה כי כל תביעה בקשר עם מינויו של עו"ד ח' כדירקטור צריכה להביא בחשבון רק את החלטת האסיפה הכללית ולא את החלטת בית המשפט כביטוי להסכמות הצדדים דינה להידחות. עם זאת, ומאחר ובית המשפט ניסה להביא הצדדים להסכמות אשר תייתרנה המשך ההתדיינות וכתוצאה מכך הוסכם על ידי הצדדים, בין היתר, על מינוי דירקטור, הרי שאין בהסכמות הצדדים שניתן להן תוקף של החלטה משום הקניית סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בכל עניין הקשור ביישום אותן הסכמות, כפי שיפורט בהמשך.
11. באשר לזהות מגיש הבקשה (המבקש, כבעל מניות בחברה): עיון מעמיק בבקשה ובמלוא טענות הצדדים מעלה כי עיקר הבקשה נסוב סביב זכותו של עו"ד ח', כדירקטור, לקבל מידע על אודות החברות כפי הוראות סעיף 265(א) לחוק המקנות לדירקטור בחברה זכות לבדוק את מסמכי החברה ורישומיה לצורך מילוי תפקידו כדירקטור. אזכיר כי על פי הדין החל, אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת אלא כזו הכפופה, במידה מסוימת, לשיקול דעת החברה בין משום הפרה של טובת החברה או משום פניה בחוסר תום לב מצד הדירקטור. עם זאת, כפי האמור לעיל הבקשה הוגשה על ידי מי שהוא בעל מניות ולא על ידי הדירקטור שמונה. לפיכך טענו המשיבים כי יש לדחות הבקשה על הסף.
12. על פי הדין החל, חובתו הראשית של דירקטור בחברה היא כלפי החברה ולא כלפי בעל מניות אינדיבידואלי, וזאת אף אם מונה לשם הגנת זכויותיו של בעל מניות. כך למשל, בע"א 741/01 מאיר קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן ז"ל, (פורסם בנבו, 19.5.03) נקבע כי: "המשפט מטיל על דירקטור בחברה חובת אמון כלפי החברה. "המנהל שולט בחברה. הוא מנהל את ענייניה כלפי פנים וכלפי חוץ. כל אלה מחייבים, כי בצד הכוח תעמוד אחריות, שכן כוח ללא אחריות סופו שרירות... משמעות חובת האמון היא כי ...בעל הכוח חייב לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו... חובת האמונים משמעה כי על הכוח המניע את פעולת הדירקטור להיות מכוון לטובת החברה ולתועלתה ולא לקידום אינטרס אישי שלו... חובת האמונים אינה מבוססת על קיומה של יריבות בין הדירקטור לחברה. חובת האמונים מבוססת על קיומו של אינטרס אחד בלבד הראוי להגנה והוא אינטרס החברה... דיני הנאמנות והשליחות מקרינים על תוכנה והיקפה של חובת האמון של הדירקטור, והיא נגזרת מצורכי החיים, הכלכלה והעסקים..." (שם, ס' 7; הדגשות אינן במקור).
13. מן האמור לעיל, עולה כי אף אם המבקש, כבעל המניות סבור כי הדירקטור אינו נענה על ידי החברות לפניות שנעשו על ידו, הרי שעל הדירקטור לנקוט בפעולה מתאימה לכך, בין על דרך הגשת תביעה ובין על דרך פניה ליו"ר הדירקטוריון או בכל דרך אחרת ההולמת חובת הזהירות והאחריות מתוקף תפקידו, לרבות על דרך של הגשת תביעה לבית המשפט המוסמך (באשר להבחנה בין זכותם של בעלי מניות לקבל המידע לבין זכותם של דירקטורים לקבל המידע הדרוש לשם מילוי תפקידם ראו גם ה"פ (כלכלית) 66750-06-16 שי בן-ארי נ' רם שכטר (פורסם בנבו, 20.07.2017) בסעיף 59 לפסק הדין).