47. אני תומכת יתד מסקנותיי בין השאר' בהתנהלות הצדדים לגבי אותה דירה עוד קודם לפטירת האב המנוח. ראינו כי הזכויות בדירה הועברו בלשכת רישום המקרקעין ע"ש החייבת באופן מלא עוד בשנת 1985. למרות כל זאת, ערך האב המנוח צוואה בשנת 1994 ובה הסביר מפורשות כי הוא מוריש את הזכויות באותה דירה בחלקים שווים לשלושת צאצאיו. כיצד יכול האב המנוח להוריש זכויות בדירה שכבר עברה ונרשמה ע"ש החייבת ? פשיטא שכל הנוגעים בדבר, כל בני המשפחה, ידעו והבינו כי מדובר בדירה שנרכשה על ידי ההורים מיגיע כפיהם וכי האב נוהג בה עד לפטירתו מנהג בעלים והוא אשר בוחר להעניק את הזכויות בה לילדיו.
עוד ראינו, כי הערפל הקל שפיזר הנאמן ביחס למספר הרשום של אותה דירה – האם תת חלקה 207/19 או תת חלקה 207/27 פוזר לחלוטין עם המסמכים שהגישה החייבת בבקשה מספר 22. כאמור, אלה רשומות מוסדיות ולא נוכל לטמון ראש בחול ולהתעלם ממשמעותן ולא להתייחס אליהן בפסק דין זה.
48. אם לא די בכך שהאב המנוח בחר להוריש את הזכויות בדירה הרשומה ע"ש החייבת לילדיו, יש לקחת בחשבון גם את טענות החייבת והאח יצחק, כי החייבת העניקה לו את הדירה בהענקת מתנה ללא תמורה, בשנת 2008.
גם כאן הנושה ובעקבותיו הנאמן והכנ"ר ביקשו לתלות תילי תילים של מסקנות בכך שעו"ד קאירי-בכור שערכה את תצהירי ההענקה ואימתה אותם, לא הוזמנה על ידי החייבת והאח להופיע. על כך אומר, שפרקליט אשר מאמת חתימת לקוח על תצהיר אינו חייב להיות מוזמן כדבר שבשיגרה לבתי המשפט, כל אימת שמתגלע סכסוך ביחס לעסקה שלצורך כריתתה נחתם התצהיר. אין צורך להפליג עד לחיסיון המוחלט הקיים בסעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971 במערכת היחסים בין פרקליט לבין לקוחו. די בכך שנבין כי אימות של תצהיר אינו מחייב התייצבות של הפרקליט המאמת בבית המשפט, שכן לא תמיד הוא יודע, ולא מוטלת עליו החובה לדעת, את הרקע ואת נסיבות העסקה.
49. אוסיף ואומר, כי השאלה עלתה לפני גם בישיבת יום 4.4.2019 ומתוך האג'נדה המפורטת לעיל, קיבלתי את התנגדותו של ב"כ האח עו"ד שטרן ולא התרתי תשובה לשאלה זו (עמ' 10 לפרוטוקול ש' 3 – 5).
בכל זאת עורר הנושא שאלה נוספת אצל ב"כ הנושה עו"ד פלץ והתשובה שניתנה על-ידי האח בעמ' 11 לפרוטוקול בין הש' 15 – 17 מדברת לטעמי בעד עצמה:
"ש. עו"ד קהירי שלא השלימה לכם את העסקה ב-2008 פנית אליה?
ת. היא הפסיקה לעבוד, יצאה מהמקצוע. אני אלך לשפוך מלח? דבר שני, אני שכלתי ילד בגיל 24 מסרטן, יכלתי לתבוע את הרופא ולא עשיתי את זה. מה אני צריך לעשות עכשיו לקהירי?"