פסק דין
כללי:
1. האם זכותו האובליגטורית של המבקש 2, אחי החייבת בנכס מקרקעין שהוענק לו על ידה לפני 12 שנה, בעסקת מתנה שלא נסתיימה ברישום ושלא נרשמה בגינה הערת אזהרה, גוברת על עיקול ומינוי כונס נכסים מאוחרים בזמן שנרשמו על הנכס?
זוהי השאלה העיקרית הטעונה הכרעה.
המבקשת 1 תיקרא להלן גם "החייבת". היא מצויה בכינוס נכסים מאז יום 29.5.2016 והוכרזה כפושטת רגל בישיבת יום 14.1.2018. החייבת מתגוררת בשכירות כאשר גם בעלה מצוי בהליך פש"ר. שניהם הורים לבת בגירה.
כנגד החייבת הוגשו שמונה תביעות חוב בהיקף כולל של 1.3 מיליון ₪. הנושה הגדול ביותר פרי פייד כארד בע"מ (ייקרא להלן: "הנושה") הגיש תביעת חוב בסכום של 1.1 מיליון ₪. נושה זה גם בחר להיות חלק בכל הדיונים בעניינה של החייבת.
אחיה של החייבת החייבת הינו המבקש 2 (ייקרא להלן גם : "האח").
2. עניינו של פסק דין זה נסב על דירת המגורים ברח' רוטשילד 56, בת-ים, הידועה כגוש 7149 חלקה 207 תת חלקה 19 (להלן: "הדירה"). הזכויות בדירה רשומות במלואן על שם החייבת. מחצית מן הזכויות בה הועברו לחייבת בירושה בשנת 1984, והמחצית הנותרת הועברה לחייבת ללא תמורה בשנת 1985. על זכויות בדירה הוטלו עיקולים וכן רשומה הערה בדבר מינוי ב"כ הנושה ככונס נכסים לצורך מכירתה.
3. לצורך הליך הפש"ר גרס המנהל המיוחד בדו"ח אותו הגיש במסגרת בקשה מספר 4 עוד בשנת 2017, כי החייבת היא בעלים של דירה אותה ניתן לממש לתועלת הנושים.
4. החייבת טענה, כי אינה הבעלים של הדירה האמורה. לגרסתה, במהלך שנת 2008 העבירה לידי אחיה יצחק בראון המבקש 2 את הדירה בהעברה ללא תמורה. הטענה להעברה דנן לא נתמכה בהסכם מכר ולא מצאה ביטוי בלשכת רישום המקרקעין כך שהדירה נשארה רשומה על שם החייבת. הטענה חזרה מפי שני האחים המבקשים לאורך ההליך.
בישיבת יום 15.1.2018 הוריתי לחייבת ולאחיה לפנות ליעוץ משפטי (ראו עמ' 4 לפרוטוקול אותה ישיבה ש' 23 – 29) על מנת שטענותיהם תבוררנה לאשורן בכלים משפטיים הולמים.
5. במסגרת בקשה מספר 5 בתיק, הגיש בקשה לביטול עיקולים על הדירה , בטענה כי אינה רכושה של החייבת אלא רכושו בלבד. החייבת הצטרפה לעמדה זו.
6. מפאת חשיבות הנושא והשלכתו על יכולת הפירעון של החייבת והשאת קופת הכינוס בהתאם, ראיתי לנכון לקיים דיון נפרד ומיוחד לנושא זה. ישיבת הוכחות בה נחקרו החייבת ואחיה התקיימה עוד ביום 4.4.2019.