7. הצדדים הגישו סיכומים. סיכומי המבקשים הוגשו תחילה ביום 19.8.2019, סיכומי הנאמן הוגשו ביום 2.10.2019 ואף הנושה בחר להגיש את סיכומיו ביום 7.10.2019. סיכומי הכנ"ר הוגשו ביום 4.3.2020.
8. בין לבין, לצערנו, הלך האח לבית עולמו ביום 31.10.2019. פטירתו המצערת של האח זכתה להתייחסות, כאשר בהחלטתי בבקשה מספר 19 מיום 31.10.2019, הוריתי כי: "יש לבחון המשך ההליך לאחר קבלת אישורו של בית המשפט לענייני משפחה בתיק העיזבון".
בעקבות החלטה זו עדכן הנאמן במסגרת בקשה מספר 22, כי לא נפתח תיק עיזבון בבית המשפט לענייני משפחה בעניינו של האח המנוח. עם זאת, הנאמן עודכן ע"י הכנ"ר ביום 27.1.2020 כי הוגשה בקשה לענייני ירושה בקשה לצו קיום צוואה בעניינו של המנוח.
שקלתי האם יש מקום להמתין להכרעה בבקשה לצו קיום צוואה ולצרף את היורשים להליך הנוכחי. הוריתי, כי צוואת המנוח תומצא לעיוני.
9. לאחר שעיינתי בצוואת האח המנוח שהוגשה לעיוני, הוריתי לנאמן לעדכן את כלל הזוכים מכוח צוואת המנוח אודות קיומו של תיק זה ובדבר הבקשה העומדת על הפרק בעניין הדירה, בקשה מספר 5 בתיק.
10. מאחר שנשמעו כלל טענות הצדדים וההליך מוצה למעשה עד תום, נראה כי על אף פטירתו המצערת של האח ניתן להכריע בבקשה מספר 5 לפי מצב התיק הנוכחי. כך סבר אף הנאמן בבקשה מס' 25 בהודעתו מיום 25.3.2020 וכך אני מחליטה לעשות.
עמדת האח:
11. האח הגיש תצהיר כתמיכה לבקשתו מיום 6.9.2018. לפי הנטען שם, הדירה הייתה רשומה בלשכת רישום המקרקעין בבעלות אחותו החייבת, עד ליום 1.1.2008. הזכויות בה הועברו לבעלותו לפי תצהיר העברת זכויות שנחתם על ידו ועל ידי אחותו החייבת, לפני עו"ד דפנה קאירי-בכור במשרדה ברח' שינקין 29, תל-אביב. במסגרת זו העבירה אחותו את כל זכויותיה בדירה לבעלותו וויתרה על זכותה באופן בלתי חוזר לחזור בה מהמתנה.
תצהירי ההעברה צורפו כנספחים א' לתצהירו.
הוא מוסיף ומסביר, כי העברת הדירה לבעלותו נעשתה כחלק מחלוקת העיזבון של האב המנוח בין היורשים ובהתאם לאמור בצוואתו מיום 21.7.1994.
עותק הצוואה צורף כנספח ב' לתצהיר וממנה עלה, כי האב המנוח בראון מקס ז"ל, ציווה את זכויותיו בדירה הספציפית בחלקים שווים לשלושת ילדיו בראון יצחק, בראון יעקב ובראון מלכה אלקה.
12. האח טען בתצהירו, כי במועד ביצוע העברת הזכויות אליו ביום 1.1.2008, מצבה הכלכלי של אחותו ובעלה היה מצוין, לא היו להם חובות ואף היו בבעלותם שתי דירות נוספות.
לעומת זאת, מצבו הכלכלי באותה עת היה בכי רע (סעיפים 5 ו- 6 לתצהירו).