13. האח הסביר, כי אמו ז"ל נפטרה בשנת 1982 ללא צוואה. באותה עת הייתה החייבת מלכה רווקה שהתגוררה עם ההורים ועזרה להם במשק הבית. באותה עת היא נחזתה כבת הקטנה שיש לדאוג לה ולהבטיח את עתידה ולכן לאחר מות האם הוחלט בין האב המנוח מקס בראון ז"ל האח יעקב והאח המבקש, מתוך דאגה לעתידה של מלכה החייבת, לוותר על חלקם בעיזבון האם בידיעה שזכויותיהם בעיזבון האם יעברו למלכה החייבת באופן זמני בלבד. זאת ועוד, באותן שנים, נרשמה מלכה כשותפה עם האב בכל חשבונות הבנק וכבעלת זכות חתימה בחשבונות, למרות שאותם כספים היו פרי עמלו של האב במשך שנים, זאת לצורך סיוע לאב בניהול הכספים (סעיפים 1 – 4 לתצהירו).
14. לאור הוויתור האמור על החלק בעיזבון האם לטובת הבת החייבת, נרשמה בשנת 1984 מחצית הדירה בטאבו על שמה כירושת האם המנוחה.
בשנת 1985 האב המנוח העביר במכר ללא תמורה את זכויותיו במחצית הדירה לחייבת מלכה, כך שמלוא הבעלות בדירה נרשמה על שמה. למרות זאת, בשנת 1994 - 11 שנים לאחר שהדירה בפועל נרשמה על שם החייבת, ערך האב צוואה והוריש את זכויותיו באותה דירה לשלושת ילדיו שווה בשווה, הכל מבלי להיות מודע לעובדה שהדירה לא היתה רשומה על שמו באותו מועד אלא על שם החייבת מלכה.
האב הוסיף לכך זכות מגורים לחייבת בדירה, עד אחרית שנותיה בתנאי שלא תהיה לה דירה אחרת. האח מציין בסעיף 7 לתצהירו כי זכות המגורים הזו פקעה משום שהחייבת אינה מתגוררת בדירה הספציפית מזה שנים, אלא יחד עם בעלה בנכס אחר.
15. האח טוען כי לעומת מצבה הכלכלי של אחותו שהשתפר בעשור הראשון של שנות האלפיים, מצבו הכלכלי הורע, נחתו על משפחתו ועליו באופן אישי מכות בריאותיות. דבר שהשפיע לרעה גם על מצבו הכלכלי (ראו סעיף 11 לתצהיר).
בין לבין, בשנת 2002 חתם האב המנוח על ערבות בנקאית לטובת מלכה ובעלה לבנק לאומי לישראל בע"מ. בתמורה נתנה החייבת ביום 18.8.2002 הוראה בלתי חוזרת כלפי אביה, שם התחייבה להחזיר לו כל סכום שיחולט מכספו לטובת בנק לאומי ואף העמידה את דירתה הנוספת לצורך כיסויי חוב לאב ככל שיהיה. האח מוסיף, כי למיטב ידיעתו אכן בנק לאומי נטל מכספו של האב במסגרת הערבות האמורה בסכום של 200,000 ₪.
16. לאחר מות האב, הגיעו שלושת האחים – מלכה החייבת, האח יעקב והאח המבקש – להסכמה בחלוקת העיזבון ביניהם, באופן בו מלכה קיבלה את מלוא הכספים בחשבנות הבנקים שהסתכמו בסך של 800,000 ₪. בנוסף, העיזבון ויתר על החזר החוב בשיעור 200,000 ₪. בתמורה, החייבת העבירה את מלוא זכויותיה בדירה לידי האח המבקש, כאשר בעתיד באחריותו לדאוג לכך שגם האח יעקב יקבל את חלקו (סעיף 19 לתצהיר). זה היה הרקע לחתימת מסמכי ההעברה ללא תמורה ביום 1.1.2008 בפני עו"ד דפנה קאירי-בכור (סעיף 20 לתצהיר).
האח המבקש חוזר ומדגיש: "במועד הנ"ל, שמלכה מעבירה לי את הדירה, מצבה הכלכלי של מלכה טוב מאוד, היא ובעלה מנהלים עסק רווחי, יש לה את הדירה הנוספת שמושכרת על ידה לצד ג' ונמצאת ברח' רוטשילד 56 בת-ים (באותו בניין) אשר נקנתה בעבורה ע"י אבי ז"ל ואשר אותה היא מוכרת רק בשנת 2010. כמו כן, במועד זה גם לשמואל בעלה של מלכה, דירה בבעלותו באזור מבוקש ברח' בלוך 16 בתל-אביב שנמכרה רק בשנת 2013, בה הם מתגוררים" (סעיף 22 לתצהירו).
לעומת זאת, מצבו הכלכלי של האח קשה ביותר (סעיפים 23 – 25 לתצהירו).