73. לאורך השנים נדרש בית המשפט לשאלה אם הקמת שכונת מגורים יכולה להוות צורך ציבורי המצדיק הפקעת מקרקעין מכוח פקודת הקרקעות. בית המשפט עמד על השיקולים השונים הצריכים לעניין, והטעים כי לשאלה זו אין תשובה חד משמעית והיא תיגזר מהקשר הדברים (עניין קרסיק, בעמ' 682-679). בית המשפט עמד על שורה של שיקולים היכולים להצדיק הפקעה בנסיבות מסוימות, ובהם, בין היתר, שיקולים של צדק חלוקתי ואחריות קהילתית (להרחבה ראו: ע"א 5546/97 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריית-אתא נ' הולצמן, פ"ד נה(4) 629, 651-650 (2001); דנ"א הורוויץ, בעמ' 303-299; עע"ם 4955/07 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה נ' קרן תורה ועבודה, פסקאות 44-43 לפסק הדין של השופטת ע' ארבל (26.10.2010); עניין רוטמן, פסקאות 80-78 לפסק הדין של השופט ע' פוגלמן; ע"א 6407/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה כרמיאל נ' מסרי, פסקאות 93-88 לפסק הדין של השופט ע' פוגלמן (24.5.2018); חיים זנדברג "הפקעות, אחריות חברתית והגנת הקניין הפרטי בעיני בית המשפט העליון אגב דין וחשבון הועדה הבינמשרדית לשינוי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבורי), 1943" המשפט י"א 585 (2007); חנוך דגן "שיקולים חלוקתיים בדיני נטילה שלטונית של מקרקעין", עיוני משפט כא(3) 491, 502 (1998) (להלן: שיקולים חלוקתיים)) וכן התגברות על בעיות תיאום (בג"ץ 3956/92 מקור הנפקות וזכויות בע"מ נ' ראש הממשלה (22.12.1994); לדיון ראו הולצמן-גזית, בעמ' 252-246; אירית חביב-סגל "בעיות תיאום ושאלת המטרה הציבורית בהפקעת מקרקעין" מקרקעין בישראל: בין הפרטי ללאומי 97 (1999)). שיקול רלוונטי נוסף נוגע לפגיעה בשוויון. בבג"ץ 5601/94 אבו טיר נ' ראש הממשלה (22.12.1994) (להלן: עניין אבו טיר) דחה בית המשפט טענת הפליה שהעלו העותרים בכל הנוגע להפקעת אדמות בהר חומה לצורך בניית שכונת מגורים. בית המשפט קבע כי בניגוד לטענת העותרים לפיה השכונה מיועדת לתושבים יהודים, מרבית המקרקעין המופקעים שייכים לתושבים יהודים, וטרם נקבעו הקריטריונים להקצאת הזכויות במקרקעין מחדש לאחר ההפקעה ולאיכלוס השטח. לעומת זאת, כאשר שוכנע בית המשפט כי המטרה הציבורית של ההפקעה שצוינה איננה אלא כסות ומסווה להפקעת מקרקעין מטעמים מפלים, למשל בשל השתייכות דתית או לאומית, נפסק כי מדובר בהפקעה פסולה הפוגעת בשוויון (ראו בג"ץ 392/72 ברגר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז חיפה, פ"ד כז(2) 764 (1973); בג"ץ 7817/98 מועצה מקומית זמר נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נה(3) 503, 512 (2001) (להלן: עניין זמר); חמן שלח "הפקעת קרקעות לצרכי ציבור – להרחבת הביקורת השיפוטית" עיוני משפט ז 618, 627 (1980); איל בנבנשתי "'נפרד אבל שווה' בהקצאת מקרקעי ישראל למגורים" מקרקעין בישראל: בין הפרטי ללאומי 547, 566 (1999); השוו לנמדר, בעמ' 634 ולזנדברג, בעמ' 99).
אולי יעניין אותך גם
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
עצרו הכל, חכו לי! – על צווי ביניים והקפאת התקשרויות במכרזים
משפט ציבורי, דיני בחירות ודיני מכרזים
מאמר בנושא האפשרות להוציא צו המקפיא את ההתקשרות במכרז עד בירור העתירה שיגיש צד שהפסיד במכרז. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
יישוב סכסוכים בישראל: ליטיגציה מול גישור
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא הליכים בבית המשפט מול בוררות ומול גישור, בייחוד בסכסוכים בינלאומיים המתנהלים בישראל. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'