בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סע"ש 4189-09-14
31 דצמבר 2017
לפני כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא
נציג ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל
נציג ציבור (מעסיקים) מר עמי שר-אל
התובע:
יוסף קליין, (ת.ז –)
ע"י ב"כ עו"ד ערן כהן ו/או אסף מסדה
–
הנתבעת:
קווים תחבורה ציבורית בע"מ, (ח.פ -513000877)
ע"י ב"כ עו"ד יונתן פסי ו/או עמיר ליבוביץ
פסק דין
רקע
1. הנתבעת הינה חברה בע"מ שעיסוקה בתחום התחבורה הציבורית.
2. התובע הועסק כנהג אוטובוס אצל הנתבעת מיום 14.9.11 ועד ליום 24.3.14 מועד בו פוטר.
3. ביום 17.2.14 זומן התובע לשימוע אשר עתיד היה להתקיים ביום 20.3.14. במכתב הודע לתובע כי הנתבעת שוקלת סיום העסקתו בחברה מן הסיבות הבאות ( העתק המכתב צורף כנספח ת/2 לכתב התביעה) :
*" בתאריך 8.10.13 נצפה כי קיבלת משני נוסעים כסף עבור כרטיס נסיעה, הדפסת את הכרטיס ושמת אותו בצד) קיימים צילומים)
* ב 16.10.13 - נמצא נוסע ללא כרטיס שטען כי שילם לך ולא קיבל כרטיס.
* ב3.12.13 נמצאו שני נוסעים עם כרטיסים שלא הוצאו מיד עם עלייתם לאוטובוס. כמו כן, נמצאו נוסעים שקיבלו כרטיסים ממוחזרים אותם הדפסת לפני צאתך לקו ( קיימים צילומים)."
4. ביום 20.2.14 נערכה ישיבת השימוע ( פרוטוקול שימוע צורף כנספח ת/3 לכתב התביעה) וביום 3.3.14 או בסמוך לכך קיבל התובע מכתב פיטורים הנושא תאריך 24.2.14 ובו צוין כדלקמן:
" הנדון: סיום עבודתך בחברה
1. בהמשך לשימוע שהתקיים בעניינך בתאריך ה- 20/02/2014 הרינו להודיעך כי בשל חשד לגניבה לכאורה ממעסיק, תופסק עבודתך בחברה החל מתאריך ה - 24/03/2014, כולל ימי הודעה מוקדמת.
2. בנסיבות אלה נוצר משבר אמון חמור בינינו ולפיכך, הננו להודיעך על הפסקת עבודתך בחברה עם פיצויים חלקיים... "
במועד מאוחר יותר נשלח לתובע מכתב פיטורים מתוקן ובמסגרתו צוין כי ישולמו לתובע פיצויי פיטורים מלאים.
טיעוני התובע
--- סוף עמוד 3 ---
5. התובע טוען כי לאורך תקופת עבודתו בנתבעת התלונן לא אחת בפני הממונים עליו על תקלות במכונה למכירת כרטיסים וכן בנושאים נוספים כגון: אי מתן הפסקות, חיוב במתן ביטחונות בניגוד לדין, זמני העסקה ללא תשלום שכר ועוד.
לטענתו, לימים הסתבר כי פניותיו היו חלק מהזרזים להתארגנות עובדי הנתבעת בארגון "כוח לעובדים" - מה שהוביל את הנתבעת לראות בו כגורם מתסיס ולהחלטה להתנכל לו עד שיתפטר מיוזמתו, לרבות ביצוע שינויים תכופים בסידור עבודתו והעברתו בין קווים שונים באופן חד צדדי.
משהתנכלויות אלו לא צלחו, טוען התובע, כי הנתבעת שמה לה למטרה "לתפור לו תיק" ולהביא לפיטוריו תוך טענה מופרכת של "גניבה ממעביד ".
6. התובע טוען כי פיטוריו הם למעשה מסע נקמה ואין בתשתית העובדתית שנפרשה במכתב השימוע אמת וחצי אמת ולפיכך עותר הוא לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ולפיצוי לפי חוק ההגנה על עובדים ( חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל תקין), התשנ"ז -1997 (להלן: "חוק הגנה על עובדים").