עוד לטענתו בהליך השימוע נפלו פגמים רבים – למכתב הזימון לא צורפו כלל נספחים אשר אפשרו לו להתכונן כיאות; בשום שלב לא הוצגה בפניו כל ראיה או דו"ח מבקר או מסמך אחר המאמת את החשדות שהועלו כנגדו; ישיבת השימוע ארכה מספר דקות בודדות במסגרתן כמעט ולא ניתנה לתובע הזדמנות אמתית לשטוח גרסתו כיאות במיוחד לאור אווירה תוקפנית ועוינת במיוחד; במהלך השימוע הוצגו מספר תמונות מטושטשות אשר אין בהן להעיד על דבר. כמו כן במעמד השימוע נדון רק הנושא הראשון שהועלה במכתב הזימון לשימוע.
עוד טוען התובע כי פרוטוקול השימוע שהועבר לתובע הינו פיקטיבי ואינו משקף את הליך השימוע עצמו וכי הנתבעת סירבה לבקשתו לערוך לו בדיקת פוליגרף כמקובל בחברה ואף סירבה לקבל ממצאי בדיקת פוליגרף שעבר באופן פרטי.
7. התובע עותר לפיצויים בעילה של לשון הרע. לטענת התובע הנתבעת הוציאה דיבתו במספר הזדמנויות שונות המפורטות להלן:
הנתבעת הפיצה את דבר השימוע בעילה של "גניבה ממעביד" בקרב עובדי החברה עוד טרם קיום השימוע.
כמו כן ביום 19.2.14 יום לפני השימוע בסביבות השעה 5:00 בבוקר, פנה התובע למר נעים, מנהל הסדרנים במחוז והאחראי על סידורי העבודה בנתבעת וביקש להיות ביום חופש ביום שלאחר מכן- יום השימוע. בתגובה הרים מר נעים את קולו על התובע ובפני עמיתיו וחבריו, כ- 15 נהגים, מכונאים וסדרנים צעק עליו " אם היית ישר לא היית צריך שימוע".
ובנוסף במסגרת מכתב הפיטורים ובמסמכי הנתבעת למוסד לביטוח לאומי, ציינה הנתבעת כי התובע פוטר בשל "חשד לגניבה" והכל מתוך רצון להרע לתובע.
--- סוף עמוד 4 ---
8. בנוסף לכל אלה טוען התובע כי הוא זכאי לשכר בגין 15 דקות בהן העמיד עצמו לרשות הנתבעת בתחילת כל יום ובסופו ואשר בגינם לא שולם לא שכר. כן לטענתו הוא זכאי להפרש פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים בגין שחרור הקרנות באיחור, להפרשים בגין אי מתן הודעה מוקדמת כדין להפרשי דמי הבראה ופדיון חופשה והחזר הוצאות נסיעה.
כמו כן לטענת התובע במעמד קבלתו לעבודה דרשה ממנו הנתבעת שתי המחאות פתוחות על מנת שתוכל להיפרע מהן במקרים של חסרים בקופה ובמקרים של אובדן/נזק לציוד וכן המחאה פתוחה נוספת בגין הכשרתו בגינה חויב לעבוד בנתבעת כשנתיים אחרת ייקנס- כל אלה לטענתו בניגוד להוראות חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד התשע"ב- 2012.
טיעוני הנתבעת
9. הנתבעת טוענת כי ההחלטה על סיום העסקת התובע בחברה התקבלה לאחר שהתברר לנתבעת מעבר לכל ספק, כי התובע גנב מהנתבעת סכומי כסף ולאחר שהתקיים לתובע שימוע כדין.