בתביעת לשון הרע שעילתה נוצרה במסגרת יחסי עבודה יש להוסיף לתמהיל האיזונים האמורים גם את המאפיינים המיוחדים של יחסים מסוג זה. בהקשר זה יש להתחשב בכך שמקום העבודה הוא מקום בו העובדים שוהים שעות רבות מידי יום ויש חשיבות לשיח פתוח גלוי ויום יומי. בנוסף יחסי עובד מעסיק טומנים בחובם באופן אינהרנטי את הצורך לאפשר לממונה להעיר לכפופים לו ולחוות דעה על עבודתם...".
56. תביעת לשון הרע נבחנת בארבעה שלבים:
"בשלב ראשון, יש לברור מהביטוי את המשמעות העולה ממנו לפי אמות המידה של האדם הסביר, היינו לפי מבחן אובייקטיבי, על פי הנסיבות ולשון הדברים. בשלב השני, יש לברר על פי תכלית החוק באם מדובר בביטוי המהווה לשון הרע על פי סעיפים 1 ו - 2 לחוק. בשלב השלישי, יש לברר האם עומדת למפרסם אחת או יותר מההגנות המנויות בסעיפים 13 - 15 לחוק. בשלב רביעי, יש לדון בשאלת הפיצויים המגיעים לנפגע" (ע"א 89/04 נודלמן נ. שרנסקי [פורסם בנבו] מיום 4.8.08; ע"ע 46548-09-12 לירן אבידן נ' פלאפון תקשורת בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 31.03.15).
57. לאור האמור נבחן להלן את תביעת התובע לפיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע בשל ההתבטאויות המיוחסות לנתבעת כמפורט בתביעה, כדלקמן:
אמירתו של מר נעים לתובע " אם היית ישר לא היית צריך שימוע " - בענייננו יש מחלוקת על עצם האמירה המיוחסת למר נעים. בעניין זה הצהיר מר נעים בתצהירו כי מעולם לא
--- סוף עמוד 17 ---
אמר את האמירה המיוחסת לו. עוד הוסיף בתצהירו ואף חזר על הדברים בעדותו בפנינו כי הוא אינו אחראי על מתן חופשות, שכן זהו תפקידו של מנהל הסניף ולכן אין זה הגיוני כי התובע פנה אליו בעניין קבלת יום חופש (עמ' 46 ש' 21-22 לפרוטוקול). התובע לא חקר את מר נעים לגבי האמירה המיוחסת לו וכן לא הביא לעדות אף לא אחד מעובדי הנתבעת שהיה עד לשיחה בינו לבין מר נעים למרות שלגרסתו היו 15 עובדים שכאלה.
לפיכך אנו מעדיפים את גרסתו של מר נעים על פני גרסת התובע, ומכאן שנשמט הבסיס לתביעת לשון הרע ככל שהיא מתייחסת לאמירה הנטענת.
58. הפרסום הנוסף - טופס הודעה על סיום עבודה לביטוח תוך ציון סיבת הפיטורים כ "גניבה ממעסיק".
ייחוס עבירת "גניבה" לאדם, היא התבטאות פוגענית וציון הדברים בטופס ההודעה לביטוח לאומי שנועד לצורך הצגתו בפני אחרים שאינם הנפגע - התובע שבפנינו - עונה להגדרת "פרסום" שבחוק. מכאן שהתקיימו יסודות עוולת לשון הרע בפרסום הזה. בנסיבות אילו ובהתחשב במאפיינים הייחודים של יחסי העבודה, פערי הכוח בין העובד למעסיק והצורך של העובד באישור המעסיק לשם מימוש זכויותיו, היה על הנתבעת להעלות טעמים כבדי משקל להצגת סיבת הפיטורים באופן הצגתו בטופס הדיווח לביטוח הלאומי. טעמים שכאלה לא הוצגו בפנינו ( התובעת כלל לא התייחס לטענות התובע בעניין זה למעט אמירה גורפת כי היא שומרת על פרטיות עובדיה), ולטעמנו טעם שכזה אינו בנמצא. נוכח זאת, לא עומדת לנתבעת טענת הגנה על פרסום התבטאות שנופלת להגדרת "לשון הרע".(ראו: ע"ע 26439-10-16 מאיר אברהם שוקרון נ' ערן הלפרן ואח', [פורסם בנבו] מיום 26.11.2017) אשר על כן, ובנסיבות המקרה אנו מחייבים את הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 15,000 ₪, מכוח חוק לשון הרע.